ת"א 39557-11-15

תקציר

השופט קיבל את התביעה העיקרית בחלקה והורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 231,891 ₪ בנוסף להפרשי ההצמדה והריביות הנדרשים על פי חוק ממועד הגשת התביעה. הנתבעת נושאת גם בשכ"ט עורך הדין של התובעים בסך 20,626 ₪, כולם צמודים ונושאים ריבית כנדרש בחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. התביעה שכנגד נדחתה. השופטת לא הטילה כל חיוב על הוצאות התובעים בשל נסיבות המקרה והעובדה שלא הוכחו הוצאותיה הנוספות של הנתבעת. התביעה להשבת תשלום היתר נדחתה מאחר שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה. עוד קבעה השופטת כי התובעים אינם זכאים לכל פיצוי בגין תיקונים עצמיים, עוגמת נפש או הוצאות נוספות. באשר לאיחור במסירת הדירה, השופט הטיל על הנתבע את האחריות לשלם לתובעים 105,600 ₪ בגין ראש נזק זה. באשר לבידוד התרמי, קבעה השופטת כי התובעים לא הוכיחו קיומו של כשל בבידוד התרמי של הקירות ולכן דחתה את תביעותיהם לפיצוי בגין עבודות נלוות וירידת ערך הדירה בשל עניין זה. השופטת פירטה גם את עלות תיקון הליקויים האחרים בדירה כפי שנקבעה על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט והורתה לנתבעת לפצות את התובעים בהתאם. לבסוף, השופט קבע כי לנתבע יש זכות לתקן את הליקויים בדירה במקום לשלם פיצויים, וקבע את הסכומים עבור כל ליקוי.