ד"מ 50226-03-21

תקציר

פסק הדין מורה למעסיק הנתבע לשלם לעובד התובע את הסכומים הבאים: 1) 2,000 ש"ח גמול בגין אי מתן הודעה מוקדמת על זכויות עובדים, 2) 8,619 ש"ח בגין אי הפקדת פיצויי פיטורים ופיצויי פנסיה של עובדים זרים, 3) 2,644 ש"ח בגין פדיון ימי חופשה, 4) 444 ש"ח עבור דמי חגים ו-5) 844 ש"ח עבור תשלום שעות נוספות. סכומים אלה יצברו הפרשי הצמדה וריבית מיום עבודתו האחרון של העובד, 30.9.2019, ועד למועד התשלום. בנוסף, יישא המעסיק בהוצאות משפט בסך 4,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. העובד טען כי הועסק מיום 11.02.19 ועד ליום 30.09.19, תקופה של שמונה חודשים, אך המעסיק הצהיר כי הוא הועסק בין התאריכים 11.03.19 עד 22.09.20, מעט יותר מחצי שנה. מאחר שלא נמסרה הודעה לעובד, נטל ההוכחה נפל על המעסיק, ותקופת העסקתו הנטענת של העובד התקבלה. העובד לא יקבל פיצוי בגין דמי נסיעה או פיטורים ללא הודעה מוקדמת. הראשון חזר על עצמו על ידי העובד במהלך דיון ההוכחות, והאחרון לא הוכח. טענתו של העובד כי פוטר יחד עם שני עמיתים לעבודה משום שדרש תשלום שכר במועד אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו הקודמות. גם בקשת המעסיק לקיזוז, בטענה כי על העובד לפצות אותו בגין אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרותו, נדחתה בשל היעדר ראיות וכימות. פסק דין זה קובע גם כי התעריף השעתי של העובד יעמוד על 37 ש"ח, וכל ניכוי בגין מגורים מוגבל ל-484 ש"ח לחודש, ובסך הכל 3,678 ש"ח לכל תקופת שהותו של העובד.