רע"א 4961/19

תקציר

בבית המשפט העליון רע"א 4961/19 **ניתוח משפטי מקיף** **מבוא** הבקשה שלפנינו היא בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום. המחלוקת המרכזית נוגעת לדחיית תביעתו של המבקש לפיצויים בגין נזקי רכוש ועגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מחיפוש שערכו שוטרים בביתו. **רקע עובדתי** בשנת 2009 ערכו שוטרים חיפוש בביתו של המבקש. בשנת 2013 הגיש המבקש תביעה בסך כ-226,000 ₪ נגד המשטרה, בטענה לרשלנות ולגרימת נזקים. לתביעה צורפה חוות דעת שמאית שהעריכה את הנזקים. המשיבה הגישה חוות דעת נגדית שהעריכה את הנזק בסך 9,900 ₪, תוך הדגשה שהאומדן נעשה "במנותק מהשאלה מהו הגורם לנזקים אלו". לאחר חמש שנים, במועד חקירת השמאים, התברר כי השמאי מטעם המבקש אינו יכול להתייצב עקב מצבו הרפואי הסיעודי. המבקש ביקש להשאיר את חוות דעתו כראיה או להגיש חוות דעת חדשה, אך בקשותיו נדחו על ידי בית משפט השלום. בית המשפט קבע כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת מומחה שלא ניתן לחקור אותו, ודחה את הבקשה לחוות דעת חדשה עקב איחור בהגשתה וקושי באומדן הנזק ללא אפשרות לבחון את המקום. בנוסף, בית המשפט ציין קשיים בחוות הדעת המקורית, כגון היעדר הוכחות לנזקים. בהיעדר הוכחת נזק, תביעתו של המבקש נדחתה, והוא חויב בהוצאות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, תוך שקבע כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט נתון לשיקול דעת, וכי במועד הרלוונטי כבר לא היה טעם במינוי שמאי נוסף. בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט השלום כי המבקש לא הוכיח את הנזק הנטען, וכי גם חוות הדעת מטעם המשיבה אינה מהווה הודאת בעל דין לגבי הקשר הסיבתי. **ניתוח משפטי** 1. **דיני ראיות – חוות דעת מומחה והיכולת לחקור אותו:** * **עיקרון יסוד:** הלכה פסוקה היא כי חוות דעת מומחה, המהווה ראיה מהותית להוכחת נזק, מחייבת אפשרות לחקירת המומחה עליה. כלל זה נובע מזכות הטיעון ומעקרון גילוי האמת. כאשר מומחה אינו יכול להיחקר על חוות דעתו, הדבר פוגע באופן מהותי ביכולת הדיון בראיה זו. * **חריגים:** עם זאת, הפסיקה מכירה בחריגים למקרים בהם ניתן לקבל חוות דעת כראיה גם ללא חקירת המומחה, למשל כאשר הצד שכנגד מבקש להסתמך על חוות הדעת, או כאשר מדובר בנזק של מה בכך. במקרה זה, בית משפט השלום קבע כי מצבו הרפואי של השמאי מנע לחלוטין את האפשרות לחקור אותו, ולא נקבע כי המשיבה הסכימה להסתמך על חוות הדעת ללא חקירה. * **חדשנות/דגש:** הדגש כאן הוא על האיזון בין הצורך לאפשר דיון הוגן וגילוי האמת, לבין גמישות דיונית כאשר נסיבות מיוחדות, כגון מצב רפואי סיעודי, מונעות את קיום הכלל. בית המשפט נדרש לבחון האם המצב הרפואי היה בלתי צפוי או ידוע שנים, כפי שעולה מהחלטת השופט עמית. 2. **סדר דין אזרחי – הגשת ראיות חדשות והליכי משנה:** * **שיקול דעת בית המשפט:** הגשת ראיות חדשות בשלב מאוחר של ההליך, כגון חוות דעת שמאית חדשה, נתונה לשיקול דעת בית המשפט. שיקול דעת זה מבוסס על עקרונות של יעילות דיונית, מניעת עינוי דין, והוגנות כלפי כל הצדדים. * **התנהלות בעלי הדין:** בית משפט השלום הדגיש את הפגם בהתנהלות המבקש, שלא פעל להגשת בקשה לחוות דעת חדשה בשלב מוקדם יותר. בית המשפט המחוזי אימץ קביעה זו. * **חדשנות/דגש:** הדיון כאן אינו בהכרח בגדר חידוש משפטי, אלא יישום של כללים קיימים. עם זאת, הדגש על חובת בעלי הדין לנהוג בתום לב וביעילות, וההשלכות של אי-עמידה בחובות אלו על יכולתם להציג את עניינם, הוא משמעותי. 3. **דיני נזיקין – הוכחת נזק והקשר סיבתי:** * **נטל ההוכחה:** על התובע מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי נגרם לו נזק, וכן כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות הנתבע לבין הנזק. * **הוכחת נזק ממוני:** במקרה זה, בית משפט השלום והמחוזי קבעו כי המבקש לא הוכיח את הנזק שנגרם לו, גם לא על פי חוות דעת המשיבה. העובדה שהמבנה עבר שיפוץ נרחב לאחר האירוע, כפי שטען המבקש, אינה פוטרת אותו מאחריות להוכיח את הנזק הספציפי שנגרם עקב החיפוש, וכי לא ניתן לשייך את התיקונים לנזקים הנטענים. * **הודאת בעל דין:** טענת המבקש כי סכום של 9,900 ₪ מהווה "הודאה פורמלית" של המשיבה, נדחתה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, חוות הדעת של המשיבה הדגישה כי האומדן נעשה "במנותק מהשאלה מהו הגורם לנזקים אלו", ולכן אינה מהווה הודאה לגבי קשר סיבתי. * **נזק בלתי ממוני:** גם טענות המבקש לגבי עגמת נפש לא הוכחו די צורכן. * **חדשנות/דגש:** הדגש כאן הוא על יישום קפדני של דרישת ההוכחה בנזיקין. גם כאשר קיימת ראיה חלקית (חוות דעת המשיבה), אין בכך להוות תחליף להוכחת מלוא יסודות התביעה, ובפרט הקשר הסיבתי. 4. **הליך ערעור – רשות ערעור בגלגול שלישי:** * **תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי:** בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים, כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין. * **יישום במקרה זה:** השופט י' עמית קבע כי במקרה זה לא מתקיימים התנאים למתן רשות ערעור. לא עלתה שאלה משפטית עקרונית, ובית המשפט השלום והמחוזי קבעו כי התובע לא הוכיח את תביעתו, ללא עיוות דין. * **הערת אגב:** השופט מוסיף הערת אגב כי קיימים מקרים בהם ניתן להעריך נזק על דרך האומדנא גם ללא חוות דעת שמאית, אך במקרה זה התרשמות בתי המשפט הייתה כי התובע אף לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו. * **חדשנות/דגש:** החלטת בית המשפט העליון אינה מחדשת הלכה, אלא מיישמת את הכללים הקיימים לגבי רשות ערעור בגלגול שלישי. הדגש הוא על הריסון הדיוני של בית המשפט העליון במקרים שאינם מעלים שאלות עקרוניות. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה בהיעדר עילה. הקביעות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, לפיהן המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח את נזקיו, מבוססות על יישום דיני הראיות, דיני הנזיקין וסדרי הדין. החידוש, אם ניתן לקרוא כך, אינו הלכתי אלא נוגע להחמרה בעניינים דיוניים. בית המשפט העליון הדגיש את חובת בעלי הדין לנהוג ביעילות ובזריזות, ואת הקשיים הכרוכים באי-התייצבות של מומחה לדיון, במיוחד כאשר מצבו היה ידוע במשך שנים. כמו כן, העובדה שבית המשפט המחוזי אישר את דחיית התביעה על סמך אי-הוכחת הנזק, וסבר כי אף חוות הדעת של המשיבה אינה מהווה הודאה בנזק או בקשר הסיבתי, מחזקת את ההחלטה לדחות את הבקשה.