רע"פ 8820/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שעסק בכשלי חקירה של המשטרה. המבקש, שהורשע בשורה של עבירות לרבות איומים, תקיפה והיזק לרכוש, ביקש לערער בטענה כי מחדלי חקירה אלה פגעו בהגנתו ולכן מצדיקים את זיכויו. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא אינה מעלה סוגיות כלשהן מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש וכי יש לקבוע את משמעות מחדלי החקירה על סמך השפעתם על יכולתו של הנאשם להתגונן. כבוד השופטים, א' טל, א' מקובר וז' בוסתן, פסקו לטובת המשיב והדגישו כי מחדלי חקירה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי וכי יש לבחון את השפעת כשלים אלה על יכולתו של הנאשם להתגונן בהקשר של המקרה הספציפי. הם התייחסו לפסקי דין קודמים שביססו את המסקנה ההלכתית בעניין זה וציינו כי טענות המבקש כבר נבדקו לעומק ונדחו על ידי הערכאות הנמוכות יותר. השופטים הדגישו גם את היקף ההתערבות המצומצם בממצאים עובדתיים בערכאת הערעור, מה גם שמדובר בחוזר השלישי של ההליך. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, מה שמחזק את החלטות הערכאות הקודמות ומדגיש את היעדר העילות המשפטיות לערעור נוסף.