ע"א 536/65

תקציר

המקרה המדובר הוא ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לפיצויים של דירקטור ובעל מניות בחברה פרטית הרשומה בישראל, שנפגע בעת ביצוע עבודה בחברה. המערערת טענה כי החברה הפרה את חובתה לספק נוהלי עבודה בטוחים וכי היא אחראית לנזקים שנגרמו כמעסיקה. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי המערערת והחברה לא היו ביחסי עובד-מעביד, ועל כן החברה לא חבה למערערת חובת זהירות, חרף טענות המערערת כי לחברה שליטה על מנהליה. בית הדין גם לא מצא כל רשלנות מצד העובד שסייע למערערת, וכי לא ניתן להטיל על החברה אחריות שילוחית לנזקיה של המערערת. כמו כן, נקבע כי חובת הזהירות של החברה אינה חלה על כל אדם הקשור אליה, וכי במקרה זה לא נמצאה ראיה לחובה כזו. השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור, וכי על המערערת לכסות את הוצאותיה המשפטיות של החברה. עוד קבע השופט הלוי כי יש להשאיר פתוחה את השאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין החברה, שכן אין די בממצאי בית המשפט המחוזי כדי לקבל הכרעה בטוחה בעניין זה.