ת"א 42496-06-17

תקציר

התובע תבע לבסס את זכותו במקרקעין מסוימים הרשומים על שם הנתבע מס' 1. טענת התובעת הייתה כי הנתבעת מס' 1 התחייבה להעביר את הזכויות במקרקעין לנתבעת מס' 2, ממנה רכשה התובעת את הקרקע. הנתבע מס' 1 הכחיש כי התחייב להעביר את המקרקעין וכן הכחיש כי חתם על המסמך המעיד על ההתחייבות. אמיתות החתימה על המסמך הוטלה בספק, והתובע לא הביא כל ראיה או עדות המוכיחה כי החתימה היא אכן חתימתו של הנתבע מס' 1. זאת ועוד, לא ניתן היה להוכיח את התמורה בגין ההתחייבות בין הנתבעים 1 ו-2, והתנהלות הצדדים לא תמכה בגרסתו של התובע לאירועים. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי הנתבעת מס' 1 התחייבה להעביר את המקרקעין לנתבעת מס' 2. בנוסף, התביעה הכספית החלופית של התובעת הועלתה לראשונה בסיכומים ולכן נדחתה, במיוחד לאור התנגדות הנתבעים. בסיכומו של דבר, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובע והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.