ת"א 19922-10-10

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין שתי חברות, מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ (המבקשת) וחברה נוספת המנוהלת על ידי המשיבים 3 ו-4 (המשיבים), העוסקות שתיהן ביבוא ושיווק מוצרי מזון מהמזרח הרחוק. פסק דין חלקי קודם אסר על המשיבה 1 לעשות שימוש בשם המסחרי "מזרח ומערב" ביבוא ובשיווק סיטונאי של מוצרי מזון, בעקבות תביעה שהגישה המבקשת. בבקשות הנוכחיות, שהוגשו על ידי המבקשת לפי פקודת ביזיון בית המשפט, נטען כי המשיבה 1 עדיין עושה שימוש בשם המסחרי המפר בתחום המזון הסיטונאי, לרבות רשתות קמעונאיות ומעדניות. הבקשות מבקשות לאכוף את פסק הדין הקודם. תחילה התייחסה השופטת להיעדר עילה כנגד המשיבים 2 עד 4, וציינה כי פסק הדין הקודם דחה את התביעה נגדם. השופט קובע כי למבקש אין עילת תביעה נגד משיבים אלה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שכן צו המניעה לא כוון כלפיהם. בהתייחסה לגופן של הבקשות, מדגישה השופטת כי ביזיון בית המשפט הוא אמצעי קיצוני, השמור למקרים שבהם מוצו שיטות אכיפה אחרות. על המבקש מוטל נטל הוכחה מוגבר בשל ההשלכות האפשריות של הבקשות. הבקשה הראשונה מתייחסת לפרסומת מפרה לכאורה במנוע החיפוש של גוגל, אשר לטענת המבקש מובילה לאתר האינטרנט של המשיבה 1. השופט קובע כי יש להתייחס לעניין זה בהליך נפרד, שכן הוא לא היה חלק מפסק הדין הקודם. היישום השני מתמקד בקידום מוצרים ברשתות השיווק, ובפרט ברשתות ויקטורי ועדן טבע מרקט. המבקשת טוענת כי המשיבה 1 משתמשת בשם "מזרח ומערב" לקידום מוצריה ברשתות אלה, בניגוד לפסק הדין הקודם. השופט בוחן את ההבחנה בין מכירות סיטונאיות למכירה קמעונאית ומגיע למסקנה כי מכירות המשיב לרשתות הקמעונאיות מהוות מכירות סיטונאיות. זאת ועוד, השופטת מוצאת כי המשיבה לא הצליחה להוכיח כי לא השתמשה בשם "מזרח ומערב" ברשתות שיווק אלה. לפיכך, השופט מעמיד את המשיב 1 בביזיון בית המשפט בגין הפרת פסק הדין הקודם. כסעד, מורה השופט למשיב 1 להפסיק לאלתר את השימוש בשם "מזרח ומערב" ברשתות השיווק שצוינו ומטיל קנס יומי עד לביצוע צו בית המשפט. ההחלטה תישלח בפקס לבאי כוח הצדדים, והמשיבה תידרש לשלם קנס יומי בסך 2,000 ₪ עד שתציית לצו בית המשפט.