ת"פ 1752/01

תקציר

השאלה העומדת על הפרק היא האם חברת הובלה המחזיקה מיכל דלק לתדלוק רכביה זקוקה לרישיון עסק למיכל הדלק האמור. המיכל המדובר מכיל 2,000 ליטר דלק, והנאשמים טענו כי הוא משמש אך ורק לתדלוק רכבם ולכן אין לראות בו תחנת דלק טעונה רישיון. עם זאת, השופט קבע כי מיכל הדלק אכן נופל תחת ההגדרה של "תחנת דלק" שכן מדובר במתקן תדלוק לרכב שכושר האחסון הכולל שלו עולה על 1,000 ליטר, ללא קשר לשימוש המיועד לו. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי מיכל הדלק, על אף היותו עזר לעסק העיקרי של חברת ההובלה, עדיין נחשב ל"עסק" לפי חוק רישוי עסקים וטעון רישיון. החלטה זו התבססה על פרשנות החוק ותכליותיו, הכוללות הבטחת איכותה הראויה של הסביבה, מניעת מפגעים והבטחת שלום הציבור. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים, שחלקם תמכו וחלקם סתרו החלטה זו. בסופו של דבר הורשעו הנאשמים בהפעלת עסק ללא רישיון ונגזרו עליהם לשלם קנס.