פ"ה 13290-03-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לסעד זמני מהחלטת הנציב להשעות עובד בעקבות הגשת כתב אישום נגדו. העובד המדובר, שלא פוטר, זכאי לחצי שכר מיום 16.10.2017 ועד ליום 15.4.2018 ולשכר מלא לאחר מכן. על בית הדין לעבודה להחליט האם החלטת הנציב היא חוקית וסבירה, או שיש לבטלה ולהחזירו של העובד. בית הדין מוצא כי החלטת הנציב היא משפטית וסבירה. ראשית, חומרת האישומים נגד העובד – הכוללים זיוף, שימוש במסמכים מזויפים, סיוע במרמה, פגיעה בפרטיות ומסירת מידע כוזב – נשקלה כדין על ידי נציב תלונות הציבור, אשר קבע באופן סביר כי האינטרס הציבורי בשמירה על תדמית שלטון החוק ואמון הציבור ברשויות השלטון גובר על שיקולים אחרים. שנית, נציב תלונות הציבור לא נדרש לבחון את הראיות נגד העובד – זה עניין לבית משפט השלום בחיפה, שם הוגש כתב האישום. עוד קובע בית המשפט כי נציב תלונות הציבור התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, כנדרש בחוק, וכי ההתייעצות התנהלה כראוי. בנוסף, בית הדין קובע כי נציב תלונות הציבור שקל את האפשרות להעביר את העובד לתפקיד אחר, אך החליט באופן סביר שלא לעשות זאת, בהתחשב בשלב ההליך הפלילי, בחומרת האישומים ובפגיעה הפוטנציאלית באמון הציבור במשרד החינוך. ראוי היה גם להתחשב בנסיבותיו האישיות של העובד, ובית הדין מציין כי מדובר בהחלטה זמנית ולא בהליך משמעתי. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן החזרת העובד עלולה לפגוע באמון הציבור במערכת החינוך ובשירות הציבורי. מכאן, שהאינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי של העובד. סיכומו של דבר, הבקשה לביטול החלטת הנציב נדחית, וההחלטה עצמה מוצדקת. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של העובד, בית הדין מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. העובד יכול לציין כיצד ברצונו להמשיך בתיק עד 30 באפריל 2018, והמקרה ייבחן ב -2 במאי 2018. על החלטה זו ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.