ת"א 21689-09-17

תקציר

השופטת בחנה ביסודיות את הטענות שהוצגו על ידי הצדדים ועברה על המסמכים והתצהירים הנלווים, ולאחר שמיעת עדויות העדים, החליטה לדחות את התביעה שהגישו התובעים. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס רשלנות כלשהי מצד עובדי הנתבעת בטיפול במנוח. השופט הדגיש את חשיבות הגשת חוות הדעת הרפואיות במקרים של רשלנות רפואית לכאורה, דבר שהיה חסר במקרה זה. בנוסף, התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין מעשים רשלניים לכאורה שיוחסו לנתבע לבין מותו הטרגי של המנוח. הטענות הספציפיות בדבר רשלנות בנוגע למתן מנת דם פגומה, אי מתן טיפול בפקטור 8, הזנה לקויה ופרוצדורות רפואיות אחרות נדחו כולן בשל היעדר ראיות משכנעות. השופטת הכירה בצערם של התובעים ובחיי המשפחה המסורים של המנוח, אך המסקנה המשפטית אליה הגיעה היא כי התנהלות הנתבעת אינה עולה כדי רשלנות. יתר על כן, בהתחשב בנסיבות, לרבות היעדר חוות דעת רפואיות והקשיים הכלכליים אליהם נקלעו התובעים, קבעה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות המשפט של הצד השני. על החלטה זו ניתן לערער משפטית, אך פסק הדין של השופט עומד בתוקפו כל עוד הוא לא מתבטל.