ת"א 51930-03-22

תקציר

התביעה בבית המשפט מתנגדת לעורך דין, התובע, וללקוחו, הנתבע, על חשבון שלא שולם עבור שירותים משפטיים המובילים להסכם שכירות. התובע תבע 90,000 ₪, מתוכם 70,000 ₪ הוצאות משפט ו-20,000 ₪ בגין לשון הרע. הנתבע טען כי יש לשלם רק 25,000 ₪, דבר שהתובע הכחיש. עדויות הצדדים לא היו עקביות ולא אמינות. מאחר שלא היה הסכם שכר טרחה חתום, נטל ההוכחה נפל על התובעת, שלא סיפקה הסכם כזה. ללא ראיות מהימנות, היה על בית המשפט לקבוע את שכר הטרחה המתאים. בית המשפט מינה מומחה, עו"ד אשר שרביט, שאישר את היעדר הסכם שכר הטרחה והציע שלוש אפשרויות לקביעת שכר טרחה: 70,000 ₪, 40,000 ₪ או 10,000 ₪ בהתאם לקיומו ותנאיו של ההסכם. האפשרות הראשונה נדחתה, וכך גם טענות הנתבע כי התשלום מיותר מאחר שהתובעת לא השיגה את חוזה השכירות תוך 14 יום – ציפייה סבירה. רק האפשרות השנייה, שכר טרחה בסך 40,000 שקל, התקבלה, שכן הודעות הוואטסאפ בין הצדדים תמכו בסכום זה. גם תביעת לשון הרע נדחתה מחוסר ראיות. לפיכך, בית המשפט פסק לטובת התובעת אך הפחית את התביעה לסך של 37,440 ₪, כולל הפרשי הצמדה, ריבית ומע"מ. הנתבע חויב לשלם סכום זה בתוך 30 יום, והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 7,500 ₪.