ת"צ 28055-06-20

תקציר

ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הנדונים בטקסט המצורף, במיוחד בנוגע לנסיגה מהליכים ייצוגיים והפיצוי הנלווה לתובע המייצג ולבא כוחו. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין הסתלקות לפשרה בתובענות ייצוגיות:** הטקסט מבחין בבירור בין הסכם פשרה רגיל לבין הסתלקות מהליך ייצוגי שהוא חלק מהסכם בין הצדדים. הסתלקות, בהקשר זה, אינה יוצרת תביעה משפטית נגד כל חברי הקבוצה אלא מחייבת רק את המבקש הייצוגי. הבחנה זו מפשטת את הדרישות לאישור נסיגה בהשוואה להסכמי פשרה. הדבר נתמך על ידי הפניה ל-*ע"א 9585-11 אליהו יערי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ* וסעיף 16(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. * **תנאים סטטוטוריים לאישור הסתלקות:** למרות דרישות האישור המקלות למשיכות מוסכמות, המחוקק קבע תנאים למשיכות כאלה לפי סעיפים 16(א) עד 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות. תכליתם המוצהרת של תנאים אלה היא למנוע הגשת בקשות סרק לאישור תובענה ייצוגית, כפי שהודגש בפרשת *יערי*. * **הוכחת תועלת לחברי הקבוצה:** גורם מרכזי באישור הנסיגה הוא הוכחת "תועלת אמיתית" לחברי הקבוצה. במקרה הספציפי הזה, ההליך הביא לביטול מנגנון "מדד הרצפה" להלוואות, מה שאפשר למבוטחים ליהנות מירידה במדד, שלא התאפשרה קודם לכן. הטבה זו חלה הן על הסכמים עתידיים והן על הסכמים קיימים. * **שמירה על זכויות חברי הקבוצה:** נקודה משמעותית שהועלתה היא שהסתלקות מוסכמת אינה יוצרת "תביעה משפטית" נגד חברי הקבוצה, ובכך שומרת על כל זכויותיהם. זה חיוני כדי להבטיח שחברי הקבוצה לא יושפעו לרעה מהנסיגה. * **משיכה פיצוי ו"הטבת ריבית":** * **כלל כללי מול חריג:** סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות אוסר באופן כללי על הענקת "טובת הנאה" לתובע המייצג ולעורך דינו בעת ההסתלקות. * **שיקול דעת שיפוטי לתגמול:** עם זאת, סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מעניק לבית המשפט שיקול דעת לפסוק גמול ב"מקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים" שנרשמו, גם אם התובענה הייצוגית לא אושרה או לא הוכרעה לטובת התובענה הייצוגית. * **פסיקה תקדימית למשיכה בתשלום:** פסקי הדין *מוצרי התייעלות שוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ* (פרשת שוק) ו*חברת מאיר מכוניות ומשאיות בע"מ נ' רון טוליאן* (פרשת מאיר) קובעים כי ניתן למשוך את השוק תמורת פיצוי. שיקול דעתו של בית המשפט מונחה על ידי מספר גורמים. * **קריטריונים למתן פיצוי במשיכה מפוצית:** * **עילת תביעה לכאורה:** התביעה חייבת להראות עילת תביעה לכאורה. * **היעדר הליכים חסרי תוחלת:** אסור שהתובע המייצג ועורך הדין היו מעורבים בהליכים חסרי תוחלת. * **תועלת לחברי הקבוצה:** על בית המשפט לשקול את "התועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה" והאם נוצרה "טובת הנאה משמעותית ורלוונטית". * **שיקולים רוחביים:** "שיקולים רוחביים" חשובים, כולל הסכנות של משיכה בתשלום למוסד התובענה הייצוגית, לציבור הרחב ולאינטרסים של הקבוצה הלא מיוצגת. * **עקרונות מנחים (סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות):** בפסיקת שכר ואגרה, על בית המשפט לקחת בחשבון: * ההטבה לחברי הקבוצה. * הטרחה שנגרמה לתובע ולבא כוחו. * הסיכון הכרוך בהגשת ההליך וניהולו. * מידת החשיבות הציבורית של התהליך. * עבור שכר טרחת עורך דין ספציפית: הוצאות שהוצאו, אופן ניהול ההליך והפער בין הסעדים המבוקשים לבין הסעדים שנפסקו. * השלב בו הסתיים ההליך (עמלות הסתלקות נמוכות יותר מאשר פשרה או תוצאה חיובית). * **אופי שיקול דעת:** פסיקת התגמול כפופה בסופו של דבר לשיקול דעתו של בית המשפט בהתבסס על מכלול הנסיבות הספציפיות. * **יישום קריטריוני הפיצוי במקרה הנוכחי:** בית המשפט מצא כי ההליך הביא תועלת ממשית לחברי הקבוצה על ידי ביטול מדד הרצפה. הוא גם הכיר בסיכון שלקחו המבקש ועורך הדין במשך חמש שנים, בטרחה הרבה שהם לקחו על עצמם (כולל פגישות קדם משפט ומשא ומתן), והתועלת הנובעת מכך. סכומי הפיצוי שהוצעו (55,000 ₪ למבקש ו-175,000 ₪ לעורכי דין) נמצאו סבירים. באופן מכריע, הפיצוי היה אמור להיות משולם מכספי המשיב, ולא מכספי החברים, ובכך נמנע נזק עקיף לקבוצה. * **פרסום המשיכה:** בנסיבות מסוימות, אין צורך לפרסם את ההסתלקות לאיתור מועמדים או עורך דין חלופיים, במיוחד כאשר כבר הושגו הטבות משמעותיות, כדי למנוע טרחה והוצאות מיותרות. טענה זו נתמכת בהפניות ל-*ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ* ו-*ע"א 6771-06-13 שאולי נ' פרטנר תקשורת בע"מ*. * **פטור מאגרת בית משפט בתובענות ייצוגיות בבית הדין לעבודה:** * **היעדר תקנה ספציפית:** הטקסט מדגיש כי תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008, אינן מטילות אגרות על בקשות לאישור או על תובענות ייצוגיות, בניגוד לתקנות בתי המשפט הכלליות (אגרות). * **החלטת מדיניות מכוונת:** היעדר זה מאופיין כהחלטת מדיניות מכוונת של המחוקק והמחוקק הכפוף, ולא כחסר. לפיכך, צדדים אינם מחויבים בתשלום שכר טרחה בהליכים כאלה בבית הדין לעבודה. זאת על בסיס פסק הדין בבג"ץ (ארצי) 30615-02-22 קפלן ולוי בע"מ - IMBAYE KESETE*. לסיכום, הטקסט המצורף מפרט את המסגרת המשפטית הניואנסית המסדירה את ההסתלקות מתביעות ייצוגיות, תוך שימת דגש על האיזון בין הגנה על חברי הקבוצה, מניעת התדיינות משפטית קלת דעת ומתן אפשרות למשיכה בתשלום תחת ביקורת שיפוטית ספציפית. ההחלטה לאשר את ההסתלקות המפוצה, תלויה בהטבות המוחשיות המוענקות לקבוצה, בסיכון ובמאמץ שהשקיעו הצדדים המייצגים, ובהבטחה הכספית כי הפיצוי לא יכביד על חברי הקבוצה. הדיון באגרות בית המשפט ממחיש עוד יותר גישות רגולטוריות ספציפיות במערכת בתי הדין לעבודה.