עת"מ 3024/06

תקציר

העתירה מערערת על דרישת ארנונה שנשלחה לעותרת, חברה לאספקת גז, על ידי עיריית המשיבה, בנוגע למיכלי גז וחדרים ברחבי העיר חדרה בשנים 1998-2005. הדרישה נעדרת פרטים ופרטים על הנכסים, מה שמוביל את העותרת לטעון כי יש לבטלה בשל חוסר בהירות. הטענה המהותית העיקרית היא שאין לחייב את בלוני הגז בארנונה. לחילופין, טוענת העותרת כי היא אינה הבעלים של המכלים או של חדרי השירות בהם הם מוחזקים. טענות אחרות כוללות את אי חוקיות הדרישה תחת "הוראות הקפאה", וחיובים רטרואקטיביים בלתי סבירים. העירייה מעלה טענה שיפוטית מקדמית, וטוענת כי היה מקום לקיים את הליך ההשגה לפי חוק הרשויות המקומיות. עוד הם טוענים כי העותר פעל באופן לא ברור בכך שהגיש במקביל התנגדות ועתירה. לגופו של עניין, העירייה תומכת בתוקפה של הדרישה. בית המשפט מוצא כי הדרישה נעדרת את הספציפיות הנדרשת בחוק, ועל כן יש לקבל את העתירה. חוסר הבהירות פוגע ביכולתו של העותר לערער על הדרישה כראוי. כמו כן, בית המשפט קובע כי דרישת העירייה לתשלום רטרואקטיבי בגין שנים שקדמו לדרישה עצמה אינה סבירה, והחיוב צריך לחול רק משנת 2005 ואילך. לפיכך, בית המשפט מבטל את הדרישה ומאפשר לעירייה לבדוק את הנכסים ולהגיש דרישות חדשות ומפורטות. אלה חייבים להיות ספציפיים ולסווג את הנכסים על פי העקרונות שהותוו בפסק דין קודם בעניין מיכלי גז בכרמיאל. לאחר מכן יוכל העותר להגיש התנגדויות אם יוגשו דרישות חדשות, והעירייה תחויב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.