ע"פ 8436/20

תקציר

פסק הדין מסתיים בדחיית הערעורים, ומאשר מחדש את העמדה המחמירה ביחס לעבירות הקשורות לסמים, ובפרט החזקת קוקאין שלא לצריכה עצמית. בית המשפט מדגיש כי בתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלשנות עונשים אלא אם נפלה טעות ברורה או חריגה ממדיניות הענישה שנקבעה. המערערים במקרה זה החזיקו כמות משמעותית של קוקאין, דבר המעורר חששות חברתיים משמעותיים, ומכאן הצורך בענישה מרתיעה. למרות שהמערערים טענו כי אין לקבל עונשים חמורים יותר מהבלדר המעורב, בית המשפט ציין את הבדלי הנסיבות, והדגיש כי השליח שיתף פעולה עם הרשויות, ובכך מצדיק עונש מופחת. ההבדלים במעורבות ובשיתוף הפעולה הביאו את בית המשפט המחוזי להצדיק את פערי הדין. בנוסף, קנסות שהוטלו על שני מערערים נדונו בשלב מאוחר של ההליך, אך נותרו בעינם כדי להרתיע מפני תמריצים כלכליים בגין עבירות סמים. בסופו של דבר, ההחלטה משקפת מחויבות לשמירה על ענישה מחמירה בעבירות סמים, ותומכת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהתאם לתכליות ענישה והרתעה רחבות יותר. השופטים סולברג והשופט אלרון הסכימו ביניהם, וניתנו הנחיות ספציפיות לתחילת תקופת מאסרם של המערערים.