עמ"ת 50932-07-17

תקציר

בית המשפט החליט לקיים את החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה לעכב את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער הואשם במספר עבירות הקשורות לנהיגה, לרבות נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט קמא שקל חלופות מעצר, כגון פיקוח אלקטרוני, אך בסופו של דבר החליט כי לא ניתן לסמוך על המערער שיעמוד בתנאיהן של חלופות אלה. שירות המבחן המליץ שלא להשתחרר גם בשל חוסר תובנתו של המערער לגבי חומרת מעשיו ונטייתו לצרוך אלכוהול. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא והגיעה למסקנה כי נשקפת מהמערער סכנה לשלום הציבור. עם עבר קודם של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בשכרות, וחומרת העבירות הנוכחיות, קבע בית המשפט כי נדרשים אמצעים חריגים. ריכוז האלכוהול הגבוה של המערער בזמן הנהיגה, יחד עם חוסר אחריותו וזלזול בהחלטות שיפוטיות, הצדיקו את המשך המעצר. בית המשפט הדגיש כי חלופות מעצר דורשות יסוד של אמון, שהיה חסר במקרה זה. זאת ועוד, מעצרו הראשון של המערער בתיק זה והרשעותיו הקודמות חיזקו את ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. לפיכך נדחה הערעור על החלטת בית משפט קמא.