רת"ק 14333-10-09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. המבקשים, שהיו בעלי דירה והשכירו אותה, חויבו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות לשלם לשכניהם בקומה התחתונה (המשיבים) פיצויים בסך 25,842 ₪ בגין נזילת מים מדירת המבקשים לדירת המשיבים. המבקשים טענו כי לא טיפלו בנזילה משום שהדיירים לא אפשרו להם גישה לדירה. עם זאת, בית המשפט קבע כי היה על המבקשים לנקוט בכל האמצעים החוקיים כדי לחייב את השוכרים לאפשר את התיקונים ומצא אותם רשלנים בכך שלא עשו כן. כעת מבקש המבקש לערער על פסק דין זה, בטענה כי המשיבים היו מיוצגים על ידי עורך דין לאורך כל ההליך תוך הפרת האיסור של בית המשפט לתביעות קטנות על ייצוג משפטי. לטענת המבקשת, ייצוג זה העניק למשיבים יתרון בלתי הוגן וכי לו ידעה שהיא יכולה לבקש רשות לייצוג משפטי, הייתה עושה כן. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענת המבקש נעדרת שחר. המבקשת, שהיה לה ייפוי כוח עבור בנה, בעל הדירה, הייתה למעשה שלוחה שלו והייתה לה חובה לטפל בנזילה. אחריותה נבעה מדיני הנזיקין ולכן היא הייתה משיבה מתאימה בתיק. באשר לייצוג המשפטי הסמוי לכאורה של המשיבים, מציין בית המשפט כי הם אמנם הסתייעו בעורך דין בניסוח תביעתם, אך טיבו של סיוע זה לא הובהר. בית המשפט דן בעמימות הקיימת בבית המשפט לתביעות קטנות באשר להיקף הסיוע המשפטי המותר ובקשיים המעשיים באכיפת איסור מוחלט על סיוע משפטי. עם זאת, בית המשפט קובע כי גם אם הסיוע המשפטי של המשיבים לא היה קביל, לא נמנע מהמבקשים צדק שכן הסיוע הוכרז מראש, עורך הדין לא הגיע לדיון ולא ייעץ למשיבים במהלכו, והתיק עצמו לא היה מסובך מבחינה משפטית. יתר על כן, חוסר האיזון המובנה בשל השליטה בשפה בין הצדדים עלול היה להותיר למשיבים ברירה אלא לפנות לייצוג. בית המשפט מדגיש כי היה על בית המשפט קמא ליתן החלטה בכתב המתירה את ייצוגם החלקי של המשיבים ולשקול לאפשר גם את ייצוגם של המבקשים, אך אינו מוצא הצדקה ממשית לפתיחת התיק מחדש. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.