ת"א 52307-10-23

תקציר

## ניתוח משפטי - ת"א 52307-10-23 בוחבוט ואח' נ' בואנו ואח' **מבוא:** החלטה זו דנה בבקשת התובעים למתן צו מרווה (Mareva Injunction) כנגד הנתבע 1, יוסף בוחבוט, בסך של 131,000,000 ש"ח על כלל נכסיו, לרבות מניותיו. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית וסעד הצהרתי בסך כ-30 מיליון ש"ח, העוסקת, בין היתר, בהפרת הסכמי הלוואה, דילול מניות, הרמת מסך, וטענות למרמה והברחת נכסים. **הרקע העובדתי והמשפטי:** התובעים, בעלי מניות מיעוט בנתבעת 2 ("בווטש"), טוענים כי הנתבע 1, השולט בנתבעות, לא כיבד הסכמי הלוואה שנערכו עמו דרך החברות. לטענתם, הנתבע 1 ביצע פעולות דילול מניות, הקצאות למקורבים, ושינה מבנה חברות באופן שפגע בזכויותיהם. התביעה כוללת טענות להפרת הסכמים, דרישה להחזר הלוואות, פיצויי דילול, והרמת מסך. בתאריך 29.1.24 הוטל על נכסי הנתבעות צו עיקול, אך זה בוטל בשל חוסר תפיסת נכסים, ובמקומו הוטל ב-12.5.24 צו איסור דיספוזיציה על מניות הנתבעת 2 בנתבעת 4 ("הולדינגס"), תוך קביעה שסך של 131,000,000 ₪ יופקד בנתבעת 2 במקרה של מכירת מניות בנתבעת 4. לאחר מכן, הנתבע 1 ביצע, לטענת התובעים, שינוי סיווג (Going Private) של הנתבעת 4, מחברה ציבורית לפרטית, באמצעות העברת מניותיה לחברה פרטית בשם "Smart Next Step" (SNS), שבה מחזיק הנתבע 1. התובעים טוענים כי מהלך זה מהווה הברחת נכסים והפרה של צו איסור הדיספוזיציה. **הבקשה למתן צו מרווה:** התובעים עותרים לצו מרווה כנגד כלל נכסיו של הנתבע 1, וטוענים כי שינוי הסיווג של הנתבעת 4 מהווה הברחת נכסים, מרמה, וערבוב נכסים, בניגוד לצו בית המשפט. הם טוענים כי פעולה זו, שבוצעה ללא אישורים נדרשים ובניגוד לצו, מרוקנת מתוכן את ערך מניותיהם. **טענות הנתבע 1:** הנתבע 1 טוען כי הבקשה חסרת יסוד. הוא טוען כי צו איסור הדיספוזיציה לא הופר, שכן לא בוצעה מכירת מניות של הנתבעת 4. לטענתו, שינוי הסיווג נעשה כדין, תוך פרסום, דיווח, וקבלת אישור דירקטוריון. הוא מוסיף כי שינוי הסיווג מהווה "ארגון מחדש" של מבנה האחזקות בלבד, וכי זכויות התובעים לא נפגעו, כיוון שהם ממשיכים להחזיק במניות דרך חברת בת נוספת. כמו כן, הוא טוען כי אין עילת תביעה אישית כנגדו, שכן ההלוואות ניתנו לנתבעות, וכי הפורום הנאות לדיון הינו צרפת. **ניתוח משפטי והחלטת בית המשפט:** בית המשפט (כבוד השופטת חנה פלינר) קיבל את הבקשה למתן צו מרווה **בחלקה**, תוך הגבלתו לסך של **17,629,107 ש"ח**. **שיקולים מרכזיים בהחלטה:** 1. **סיכויי התביעה:** בית המשפט קבע כי בשלב זה של ההליך, סיכויי התביעה כנגד הנתבע 1 קיימים וסבירים. זאת, בהתבסס על כך שהתובעים העבירו כספים רבים לנתבעות, שהנתבע 1 היה איש הקשר וה"אמון" של התובעים, שהוא המוציא והמביא בחברות, וכי הוא זה שהוביל את מהלך שינוי הסיווג. בית המשפט הצביע על היעדר מסמכים מהותיים בנוגע לחברת SNS, הסכם ההעברה, החלטות דירקטוריון, ואי-בהירות לגבי אופן ביצוע הפעולה לפי דיני החברות. 2. **מאזן הנוחות:** בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעים. הסיבה העיקרית לכך היא החשש הממשי, לטענת בית המשפט, כי מהלך שינוי הסיווג, שבוצע על ידי הנתבע 1, הינו "מהלך חד צדדי" ולא "טכני" גרידא. בית המשפט הדגיש כי הפיכת הנתבעת 4 מחברה ציבורית לפרטית, תוך שינוי המעטפת של הזכויות, פגיעה בשקיפות ובסחירות, וצמצום יכולת הפיקוח, מהווה שינוי מהותי. בנוסף, אי-הדיווח לבית המשפט ולתובעים, כאשר קיים צו איסור דיספוזיציה, מחמיר את המצב. חשש זה מתעצם שעה שחברת SNS פועלת מחוץ לישראל, מה שמקשה על מעקב ואכיפה. לכן, הנזק הפוטנציאלי לתובעים במקרה של אי-מתן הצו עולה על הפגיעה בנתבע. 3. **סעד המרווה (Mareva Injunction):** בית המשפט אישר את הפעלת סעד המרווה, שהוא סעד חריג שניתן להבטחת ביצוע פסק דין עתידי. ההחלטה ניתנה מתוך הבנה שעיקול זמני אינו ישים במקרה זה, וכי צו מרווה מופנה אישית כלפי המשיב, ויכול לחול גם על נכסים מחוץ לישראל. 4. **גובה הצו:** בית המשפט החליט להגביל את צו המרווה לסך של **17,629,107 ש"ח**, שהוא סכום הכספים הנתבעים כהחזר הלוואות. בית המשפט קבע כי יש לקחת בחשבון רק את הכספים הנתבעים כהשבה, ולא סכומים הקשורים לעילות אחרות של ניהול החברות, טרם הוכחו. 5. **ערובה:** הופקד סך של 1,000,000 ₪ על ידי התובעים לצורך הבטחת צו איסור הדיספוזיציה, ישמש כערובה להבטחת הוצאות הנתבע 1 גם במסגרת הבקשה הנוכחית. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **פרשנות צו איסור דיספוזיציה:** בית המשפט הרחיב את פרשנותו של צו איסור דיספוזיציה, וקבע כי גם פעולה שאינה מכירה קלאסית, אך משנה מהותית את הזכויות הנלוות לנכס, פוגעת בערכו, בסחירותו, בשקיפותו, או ביכולת המימוש והפיקוח עליו, יכולה להיחשב כהפרה של הצו. * **השלכות שינוי סיווג חברה:** ההחלטה מדגישה את המשמעות של שינוי סיווג של חברה מציבורית לפרטית, במיוחד כאשר הוא נעשה במהלך הליך משפטי. שינוי זה יכול להוביל לפגיעה בזכויות בעלי מניות, להפחתת שקיפות, ולקושי באיתור נכסים ואכיפה. * **חובת דיווח והבהרה:** בית המשפט הדגיש את חובת הגילוי המוגברת החלה על צד שהוטל עליו צו איסור דיספוזיציה, ובפרט כאשר מדובר בחברה זרה. אי-דיווח לבית המשפט ולצדדים, במיוחד כאשר מדובר בפעולות מבניות או רישומיות, עלול להוות עילה נוספת לצעדים אכיפתיים. * **עיתוי הפעולות:** בית המשפט ייחס חשיבות לעיתוי ביצוע הפעולות על ידי הנתבע 1, בעיצומו של ההליך ולאחר שכבר הוטלו צווים, כאסמכתא לחשש להברחת נכסים וסיכול יכולת מימוש פסק הדין. **סיכום:** בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת התובעים למתן צו מרווה, והגביל אותו לסכום הנתבע כהחזר הלוואות. ההחלטה מבטאת גישה מחמירה כלפי פעולות של שינוי מבנה חברות ו"הברחת נכסים" במהלך הליך משפטי, ומחזקת את עקרונות ההגנה על זכויות בעלי מניות מיעוט ועל תקינות ההליך המשפטי.