ת"א 37694-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המתמקד בעיקר בעיקרים המשפטיים ובחידושים העולים ממנה: **מבוא** ההחלטה עוסקת בשתי בקשות עיקריות: בקשת הנתבעים למחוק את תצהיר העדות הראשית של התובע, ובקשת התובע להעיד עד ללא הגשת תצהיר. עניינה של התביעה הוא פירוק שותפות עסקית, לרבות סעד כספי. **עיקרי ההחלטה והניתוח המשפטי** 1. **בקשת הנתבעים למחיקת תצהיר התובע:** * **עילת האיחור בהגשה:** התובע הגיש את תצהירו באיחור ניכר אחר המועד שנקבע. למרות שהוצגו טעמים אישיים, בית המשפט הדגיש את חשיבות קיום הוראות סדר הדין ואת הצורך בהגשת בקשת הארכה מסודרת ובצירוף עמדת הצד שכנגד. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת המחיקה מטעם זה, וקבע כי סנקציה של מחיקה אינה מידתית, וכי הטעם האישי ראוי להתחשבות. **עיקרון משפטי:** איזון בין חשיבות סדרי הדין לבין גמישות והתחשבות בנסיבות אישיות, כאשר סנקציות מרחיקות לכת כמו מחיקת תצהיר נשקלות בזהירות. * **עילת צירוף נספחים שלא גולו:** טענה זו נשענה על עובדת אי-הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי על ידי התובע, וצירוף מסמכים לתצהירו שלא גולו. בית המשפט הרחיב בנוגע לחובת גילוי המסמכים, ובפרט לחובת הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי, שהיא אוטומטית על פי תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. עם זאת, ציין כי הנתבעים לא עמדו על חובת גילוי זו במסגרת ההליכים המקדמיים (תקנה 59). * **חידוש/הבהרה משפטית:** בית המשפט מתבסס על הלכת **רע"א 72653-02-25 לוצקי נ' מריאן**, אשר קובעת כי כאשר מסמכים צורפו לכתב התביעה, או גולו על ידי צדדים אחרים, אין מקום להפעיל סנקציה של הוצאת המסמכים מתיק בית המשפט. גם כאשר צד מחדל בגילוי מסמכים, והצד שכנגד אינו עומד על כך במועד המתאים, הדבר יכול להשפיע על שיקול דעת בית המשפט. * **יישום הלכת לוצקי:** בית המשפט קובע כי גם אם התובע לא מילא את חובת גילוי המסמכים, צירוף המסמכים לכתב התביעה, אשר כבר מצויים בידי הנתבעים, מקל על אי-קיום החובה. הטלת סנקציה של מחיקת מסמכים רבים, שכבר צורפו לכתב התביעה, אינה מידתית. * **התייחסות להתכתבויות:** לגבי התכתבויות שצורפו, הנתבעים הסכימו לצירופן בתנאי שיוגשו במלואן. בית המשפט קיבל דרישה זו, והורה לתובע להגיש את ההתכתבויות במלואן, תוך ציון כי מצבם הנוכחי מקשה על הקריאה. * **מסמך ספציפי (עמ' 183):** לגבי מסמך זה, שלא הוגשו לגביו טענות מפורטות, בית המשפט הותיר לנתבעים להגיש בקשה ממוקדת אם הם עומדים על הוצאתו. * **סופו של דבר לגבי תצהיר התובע:** הבקשה למחיקת התצהיר (או נספחיו) נדחתה, בצירוף התייחסות לטעמים האישיים, על אף הביקורת על התנהלות התובע. לא נפסקו הוצאות. 2. **בקשת התובע להעיד עד ללא תצהיר:** * **התנהלות דיונית:** התובע לא הגיש רשימת עדים לפני קדם המשפט, וגם לא עמד במועדים שנקבעו להגשת בקשות מסוג זה. ההתנהלות תוארה כ"מסורבלת", וכללה הגשת "הודעות" ו"תשובות להחלטות" במקום בקשות מסודרות. * **הטענה לאיחור בהגשת הבקשה:** ההנמקה לאיחור (הצורך להציג לעד את מלוא החומרים והמתנה לגילוי מסמכים) נחשבה כבלתי מספקת. * **התייחסות לפסיקה:** בית המשפט הדגיש את גישת הפסיקה המחייבת זהירות רבה בהפעלת הסמכות לסרב לזימון עד, וכי יש לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב. * **החלת הכלל:** בהתחשב בכך שהעד (עו"ד סומך) ליווה את התובע בסכסוכים מושא התביעה, לא ניתן לשלול את רלוונטיות עדותו. לפיכך, הבקשה להתיר את עדותו ללא תצהיר התקבלה לגופו של עניין. * **האיזון:** לצד ההיעתרות לבקשה, בית המשפט איזן זאת בהתחשב בהתנהלות הדיונית של התובע. הורה לתובע להגיש רשימת עדים, וכן לחייבו בהוצאות. * **החלטה סופית לגבי העד:** הבקשה לזימון העד התקבלה, בכפוף להגשת רשימת עדים על ידי התובע תוך 10 ימים, ותשלום הוצאות בסך 2,000 ש"ח לנתבעים. **עקרונות משפטיים וחידושים בולטים:** * **עיקרון המידתיות בסנקציות דיוניות:** בית המשפט מדגיש כי סנקציות כמו מחיקת תצהיר או מסמכים הן מרחיקות לכת, ויש להפעילן בזהירות ובמידתיות. במקרה זה, למרות אי-עמידה במועדים, לא ננקטו הסנקציות החמורות ביותר. * **פרשנות הרחבה של "רלוונטיות" לעד:** בית המשפט חוזר על ההלכה הפסוקה לפיה יש לפרש את דרישת הרלוונטיות של עדות באופן רחב, ודי בכך ש"על פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות" כדי לאשרה. * **חובת גילוי מסמכים וסנקציות:** ההחלטה מבהירה את חובת הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי (תקנה 57) ואת ההשלכות של אי-קיומה. אולם, היא גם מדגישה את חשיבות פעולתו של הצד שכנגד לעמוד על קיום החובות (תקנה 59), ואת שיקול דעת בית המשפט לגבי הטלת סנקציות, במיוחד כאשר מסמכים כבר צורפו לכתב התביעה. * **התנהלות דיונית:** בית המשפט מביע ביקורת על התנהלות התובע, אשר סירבל את ההליך ואף לא עמד במועדים ובדרישות הפרוצדורליות. אף על פי כן, הותרה עדותו של העד, אך בצירוף חיוב בהוצאות והוראה להשלים את הליכי סדר הדין. * **הלכת לוצקי:** ההתייחסות המפורשת להלכת לוצקי מהווה חיזוק משמעותי להחלטות דומות, לפיהן צירוף מסמכים לכתב התביעה עשוי למתן את חומרת אי-גילויים בתצהיר, במיוחד כאשר הצד שכנגד לא עמד על כך במועד. **סיכום** ההחלטה מדגימה את הגישה האיזונית של בתי המשפט בדיני ראיות וסדר דין. מצד אחד, יש חשיבות רבה לקיום הוראות סדר הדין, למועדים ולחובות דיוניות. מצד שני, בית המשפט פועל מתוך גישה דיונית גמישה, תוך התחשבות בנסיבות אישיות, ובשיקול דעת להטיל סנקציות מידתיות, במיוחד כאשר הצד שכנגד גם הוא לא פעל במלוא התקינות. הלכת לוצקי משמשת כעוגן חשוב להבנת היחס בין אי-גילוי מסמכים לבין עריכת כתב התביעה והתנהלות הצדדים.