רע"ב 5745/10

תקציר

בית המשפט בחן עתירה בעניין חופשת מאסר, תוך התמקדות בעותר שהורשע בעבר באלימות במשפחה. המשיבים טענו לדחייה, הדגישו כי רשות ערעור במקרים כאלה ניתנת רק לעתים רחוקות וטענו כי סוגיית הגדרת מקרים כמו זו של העותר הוסדרה בעבר. בית המשפט חזר והדגיש כי ההחלטה על חופשה ממאסר היא בסמכותן של רשויות מינהליות, ובלבד שפעולותיהן סבירות. על פי פקודת שירות בתי הסוהר, חופשה אינה זכות אלא הטבה בשיקול דעת, במיוחד עבור עבריינים בעלי רקע אלים המהווים סיכון פוטנציאלי לשלום הציבור. במקרים אלה נדרשות חוות דעת של גורמים מקצועיים כמו ועדת ALMB. העותרת ערערה על פרשנות מרחיבה למונח "בן משפחה" כהגדרתה בתע"ס, אשר בית המשפט מצא אותה עולה בקנה אחד עם כוונת הפקודה. פסק הדין הדגיש כי ההגדרה הרחבה יותר של השירות היא סבירה, שמטרתה למזער סיכונים באמצעות הערכת מעשיו האלימים של העבריין בעבר. למרות שהכיר ברקע הסכסוך המשפחתי של העותר, דחה בית המשפט את הבקשה לחופשה מיוחדת על סמך חוות דעת מקצועיות המצביעות על סיכון גבוה להישנות האלימות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הצדקת מתן עדיפות לשלום הציבור ודחק בעותר לפנות לשיקום ולשקול מחדש את מעשיו, תוך שמירה על פוטנציאל לבחינה מחודשת עתידית של מעמדו.