ע"א 31362-02-15

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר הורה לחברת הביטוח המערערת לפצות את המשיבה בגין פציעות שנגרמו לה בתאונת דרכים. המשיבה, עובדת מוסך, התבקשה על ידי מעסיקה לבצע מספר סידורים ברכב סובארו השייך ללקוח. תוך כדי נסיעה ברכב התנגש המשיב ברכב אחר ואושפז בבית החולים. פוליסת הביטוח שרכשה המעסיקה מהמערערת כיסתה פיצויי עובדים בגין סחר, בדיקה ובדיקה של כלי רכב שאינם בבעלות המבוטח או הנהג הנקוב. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבה בקובעו כי המערער חייב בפיצויה בגין נזקיה. עוד נקבע כי המערערת מנועה מלשלול כיסוי מכמה טעמים, ובהם אי מתן הצעה בכתב, אי מסירת הפוליסה עצמה ואי משלוח מכתב דחייה. בית המשפט פסק למשיב פיצויים, שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 864,044 ₪. חברת הביטוח המערערת ערערה על פסק הדין, וטענה כי שגה בית משפט קמא בכך שפירש את הפוליסה כמכסה את השימוש של המשיב ברכב וקבע כי המערערת מנועה מלשלול כיסוי. המשיב ערער בערעור נגדי וטען כי הפיצויים שנפסקו אינם מספקים. ערכאת הערעור דחתה את ערעורו של המערער על החבות, ולא מצאה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של בית משפט קמא לפוליסת הביטוח וקבע כי השימוש של המשיב ברכב מכוסה בפוליסה. עוד הסכים בית המשפט כי המערערת מנועה מלשלול כיסוי בשל אי עמידתה בהנחיות המפקח על הביטוח בדבר הוצאת פוליסות ומכתבי דחייה. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעורו של המערער בסוגיית הפיצויים. בית המשפט מצא טעות בחישוב הנזקים הלא ממוניים והפסדי השתכרות עתידיים של בית משפט קמא, אותה תיקן. בית המשפט גם מצא כי הפסיקה, בגין סיוע לצד שלישי בעבר ובעתיד, מופרזת וצמצם אותה. תביעת המשיב לאובדן חלקי של שירותי האם בעבר ובעתיד נדחתה. בית המשפט קיבל חלקית את ערעורה הנגדי של המשיבה ותיקן את פסיקת הפיצויים הלא ממוניים והפסד השתכרות עתידית לטובתה. בית המשפט קבע את הפיצוי בגין נזק לא ממוני על 119,615 שקל, וקבע כי יש לחשב את הפסד ההשתכרות העתידי על בסיס נכות של 40% משכר חודשי של 6,000 שקל. הפיצוי בגין סיוע צד ג' בעבר ובעתיד נקבע על 270,000 ₪. המערער חויב לשלם שכר טרחת עורך דין למשיב ולצדדים האחרים. כל צד יישא בהוצאותיו בערעור. התיק הועבר לחישוב סכום הפיצוי המעודכן בהתאם להנחיות בית המשפט.