ת"א 3183/98

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת הבנק במלואה ומחייב את הנתבעים להשיב את הסכום הנתבע, בצירוף הוצאות משפט. הנאשמים הם בני משפחת כץ, לרבות עיזבונו של משה כץ, המנוהל על ידי בתו אילנה סנדובסקי, ופנחס כץ, בנו של משה. בבעלות המשפחה היו מספר חשבונות בבנק אגוד, חלקם בבעלות חברות שניהלו. חברת ק.א.ת עבודות עפר ופיתוח נוהלה במשותף על ידי משפחת כץ ואליעזר שני, שהחזיקו כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה פתחה חשבון בבנק התובע, בגינו חתמו משפחת כץ ושני על ערבות אישית לצמיתות ללא הגבלת סכום. בחשבון נגרמה יתרת חוב שהנתבעים לא הצליחו לפרוע למרות דרישות הבנק. הנתבעים ביקשו לערער על החוב בטענות שונות, בטענה כי לא היו מודעים לפעולות שבוצעו בחשבון וכי החתימות על חלק מהעסקאות היו בלתי מורשות. בית המשפט מצא טענות אלה לא משכנעות, וציין כי הנתבעים קיבלו את כל דפי החשבון ולא העלו כל חשש במשך שנים. התברר כי החוב נבע מהלוואה והעברות מסוימות שאושרו על ידי הנתבעים עצמם או נערכו בהסכמתם. בית המשפט דחה גם את טענותיה של שני כי החוב נוצר בשל התנהלותה הפסולה של משפחת כץ, וקבע כי טענותיה של שני אינן אמינות וכי החוב נבע ממעשיו ובהסכמתו שלו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החוב לא נפרע באמצעות מימוש משכנתא על נכס בבעלות משפחת כץ, שכן התמורה ממכירת המשכנתא שימשה לפירעון חוב אחר בערבות הנתבעים. נמצא כי הבנק פעל כראוי בהקצאת תמורת המשכנתא לחשבון אחר עם יתרת חוב גבוהה יותר, שכן הנתבעים לא ציינו חשבון מסוים לפירעון. לבסוף, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות עורכי הדין של הנאשמים שחזרו על נקודות שהוכרעו בעבר וכללו בסיכומיהם עובדות שלא היו קיימות בחומר הראיות, וציינה כי התנהגות כזו אינה מקובלת. הנתבעים חויבו לשלם לתובע את הסכום הנתבע, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.