ת"א 58683-12-19

תקציר

פסק דין זה סובב סביב מחלוקת הנוגעת למלון מלכת שבא באילת. מספר תובעים, בעלי דירות נופש במלון, יזמו תביעה נגד חברת הניהול של המלון ובעלי הקרקע עליה הוא בנוי, שהם במקרה גם שותפים בחברת הניהול. המחלוקת העיקרית נוגעת לדמי הניהול הנגבים מבעלי יחידות הנופש בגין אחזקת השטחים הציבוריים במלון. בתחילה נקבע על 3 דולר למ"ר לחודש עם פתיחת המלון בשנת 1999, אך הנתבעים העלו את שכר הטרחה בשנת 2019 ל-30 שקל למ"ר בחודש, מה שהוביל לתביעה זו. התובעים טענו כי לא ניתן להעלות את דמי הניהול, כפי שנקבעו בהסכמי הרכישה והניהול שנחתמו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים וקבע כי אכן ניתן להעלות את דמי הניהול, במיוחד בהתחשב בחלוף הזמן ובצורך לשמור על רמתו היוקרתית של המלון. עוד קבע בית המשפט כי חלוקת הרווחים לבעלי יחידות הנופש שהצטרפו למאגר המלון, המזכה אותם ב-35% מהרווחים, נותרה ללא שינוי. כמו כן, השופטים הסכימו כי אין דרישה לערוך מכרז לחברת ניהול בינלאומית שתפקח על חברת הניהול הישראלית לאחר פקיעת החוזה עם חברת הילטון בשנת 2016. יש לציין כי התובעים ביקשו את רישומו של המלון כבית משותף, אך בית המשפט קבע כי יש להתייחס לסוגיה זו, יחד עם סכסוכים קנייניים נוספים, בתביעה נפרדת, בה מעורבים כל הצדדים הרלוונטיים. השופט הורה לתובעים לכסות את הוצאות המשפט של הנתבעים, והעמיד את הסכום על 40,000 ₪. פסק דין מקיף זה נועד ליישב סכסוכים ספציפיים אלה תוך הכוונת הצדדים להתדיינות משפטית נוספת בעניינים הקשורים לרכוש שלא נפתרו.