תפ"ח 30103-08-19

תקציר

פסק הדין דן בעונשו של גבר שירה למוות בגבר אחר בעקבות ויכוח פעוט עם אשתו. בית המשפט דחה את טענות ההגנה להגנה עצמית ולאוטומטיזם, והרשיע את הנאשם ברצח באדישות, תוך שהוא קובע מאסר עולם כעונש המקסימלי. הערך החברתי שנפגע מהעבירה הוכר כקדושת חיי אדם, אשר נפגעה בדרגה הגבוהה ביותר במקרה זה. נסיבות העבירה נחשבו ספונטניות, ונבעו מדאגתו של הנאשם לשלומה של אשתו, יחד עם חרדתו האמיתית, חוסר האונים והזעם, שהובילו אותו לנהוג באדישות לתוצאות מעשיו. בין הגורמים המחמירים ששקל בית המשפט היו השימוש בנשק חם במקום ציבורי, המהווה סיכון גבוה לעוברי אורח, והנזק החמור שנגרם לנפגעי העבירה, שהפך בן לילה צעיר לאלמנה ואב לשלושה קטינים. בנוסף, בית המשפט לקח בחשבון את ההזדמנות של הנאשם להרהר במעשיו אך לא עשה זאת, ואת חוסר האמפתיה והחרטה שלו בתחילה, למרות שהביע צער וחרטה אמיתיים בהמשך. כמו כן הוצגו גורמים מקלים, ובהם גילו המתקדם של הנאשם, היעדר עבר פלילי, אורח חיים נורמטיבי, התנדבות ונסיבות משפחתיות קשות, קרי מצבם הרפואי המורכב של אשתו ובנו. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא 17 עד 23 שנות מאסר. בקשתו של הנאשם לחרוג מטווח זה בשל מצבו הרפואי נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי מצבו יכול להיות מטופל על ידי הרשויות הרפואיות בכלא ולא מהווה סיכון מיידי לחייו. במקום זאת, בית המשפט הציב את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של אזור העונש, והטיל עליו 18 שנות מאסר, בהתחשב במצבו ובקשיים. כמו כן הורה בית המשפט על תשלום פיצוי בסך 258,000 ₪ לנפגעים, והפנה את תשומת לב הגורמים הרלוונטיים לגילו של הנאשם ולמצבו הרפואי לצורך בדיקה וטיפול נדרש. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.