תאד"מ 17726-07-18

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה שהגישה עירייה נגד יחיד, בנוגע לארנונה שלא שולמה משנת 2005. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. העירייה טענה מנגד כי הנתבע פעל בחוסר תום לב, כי יש להחיל את טענת הפרוספקטיביות וכי קיומו של שעבוד סטטוטורי המתחדש מדי שנה מפסיק את תקופת ההתיישנות. מנגד, הנתבע טען כי טענות העירייה חסרות תוכן ויש לדחותן, תוך שהוא מדגיש כי המו"מ והשעבוד הרגיל שהוזכרו על ידי העירייה לא הוזכרו בכתב התביעה המתוקן, דבר המהווה הרחבה של החזית. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבעים ופסק לטובתם, תוך שהוא קובע כי התביעה התיישנה בשנת 2012. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את נימוקי העירייה שלא להחיל את תקופת ההתיישנות בשל חוסר תום לב מצד הנתבע או טענת הפרוספקטיביות, וציין כי המשא ומתן וידיעת החוב לא עצרו את מרוץ ההתיישנות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת העירייה בנוגע לשעבוד הסטטוטורי, ואישר כי הוא אינו משפיע על תקופת ההתיישנות במקרה זה. בעקבות זאת החליט בית המשפט לדחות את תביעת העירייה והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.