ע"א 1423/08

תקציר

הערעור הוא על החלטה של ראש ההוצאה לפועל הנוגעת לתביעת "פרעתי" (התנגדות לביצוע פסק דין בטענה שהחייב בפסק הדין מילא אחר דרישת פסק הדין). ההחלטה קיבלה חלקית את בקשת המשיבים, וקבעה כי לא ניתן להשתמש בפסק דין המורה על הוצאת מחזיקים ספציפיים מחלקת קרקע לסילוק מחזיקים אחרים שלא הוזכרו בפסק הדין אך עושים שימושים חורגים בקרקע. המערערת טענה כי למנהל ההוצאה לפועל נתונה הסמכות לקבוע האם השימוש החדש במקרקעין חורג ואם כן, להורות על פינוי המשתמשים החדשים. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי למנהל ההוצאה לפועל אין סמכות לפנות משתמשים חדשים והיה עליו להפנות את המערערת לבית המשפט המוסמך. בית המשפט הסכים עם המשיבים וקבע כי למנהל ההוצאה לפועל אין סמכות לקבוע האם השימוש הנוכחי במקרקעין חורג או להורות על פינוי משתמשים חדשים שלא הוזכרו בפסק הדין. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא מינהלי ומוגבל לביצוע פסק הדין כלשונו. מאחר שבפסק הדין פורטו שמות המחזיקים שעתידים להיות מפונים, וכולם, למעט אחד, פונו, לא יכול היה ראש לשכת ההוצאה לפועל להורות על פינוי מחזיקים אחרים. עוד ציין בית המשפט כי כל קביעה האם השימוש בקרקע הוא נורמטיבי צריכה להיות מופנית לבית המשפט וכי יש לאכוף צו להפסקת שימושים חורגים באמצעות הפרוצדורה הקבועה בפקודת ביזיון בית המשפט. לפיכך, הערעור נדחה.