סע"ש 45493-03-15

תקציר

התובע, ספר במקצועו, תבע את מעסיקו על כך שלא שילם לו שכר מינימום, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשות והחזר הוצאות נסיעה. המעסיק טען כי שכרו של התובע היה שכר כולל הכולל את כל התשלומים הללו, ולחילופין נקלע המעסיק לקשיים כלכליים. בית הדין קבע כי המעסיק לא עמד בנטל ההוכחה בדבר היקף עבודתו ושעות עבודתו של התובע, והתובע זכאי למשרה בשיעור של 98% בלבד. בית הדין חישב את הפרשי שכר המינימום וגמול השעות הנוספות שהתובע אמור לקבל, שהסתכמו בסך הכל ב-213,153 שקל. למרות שהמעסיק טען כי משרתו של התובע היא משרת אמון, בית הדין לא קיבל טענה זו שכן התובע עבד כספר ותנאי עבודתו אפשרו למעסיק לפקח על שעותיו. עוד קבע בית הדין כי שכרה של התובעת אינו כולל גמול בגין עבודה בשעות נוספות. באשר לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי התובע זכאי להם שכן במכתב הפיטורים צוין כי ניתנה לו הודעה מוקדמת של חודש. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם 29,119 ₪ פיצויי פיטורים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וניכה 2,000 ₪ שהנתבעת כבר שילמה לתובע. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופדיון חופשות, שהסתכמו בסך כולל של 22,439 ₪. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי שכרה של התובעת כלל דמי הבראה, הפרשות לפנסיה והחזר הוצאות נסיעה, שכן הנתבעת לא הביאה כל ראיה. בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעת התובעת התקבלה, למעט החזר הוצאות הנסיעה, ועל הנתבעת לשלם לתובע סך של 335,602 ₪, בניכוי 2,000 ₪ שכבר שולמו, בתוך 30 יום, בצירוף הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.