ת"א 30429/08

תקציר

ראשיתו של הסכסוך בפירוק שותפות מגורים ברמת גן, שזכויות החכירה שלה נרשמו על שם אמו המנוחה של התובע והנתבעים – כולם בני משפחה מדרגה ראשונה. התובע תבע את פירוק שיתוף הדירות ומכירת הדירה. בית המשפט הורה על מכירת הדירה ומינה כונס נכסים. התובעת זכתה בהליכי התמחור הפנימיים וחתמה על חוזה מכר עם הנתבעים. הנתבעים טענו כי התובעת הפרה את החוזה, אך בית המשפט דחה את תביעתם וקבע את הנוסחה לחלוקת היטל השבחה. התובע טען כי הנתבעים הפרו את החוזה בכך שלא כללו סעיף בדבר העברת הדירה לתובע ללא פיצוי מאחותו, סירבו לשלם את חלקם בהיטל השבחה, לא מסרו את החזקה במועד ולא מילאו חובות על פי החוזה. הנתבעים הכחישו כי הפרו את החוזה וטענו כי יש לייחס כל הפרת חוזה לתובע. כמו כן, הם הגישו הודעת צד ג' כנגד אחותו של התובע לשיפוי. בית המשפט מצא כי מעשיהם של הנתבעים לא עלו כדי הפרת חוזה, וטענות התובע היו ברובן חסרות בסיס. בנוסף, שני הצדדים היו אחראים לעיכוב בקביעת היטל ההשבחה, והפרותיהם קיזזו זו את זו. התובע לא היה זכאי לפיצוי מוסכם או לפיצוי נזק לא ממוני. גם התביעה לסכומים קצובים לא נתמכת, ולנתבעים הייתה טענת קיזוז תקפה. התביעה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.