ת"א 18632-01-17

תקציר

המחלוקת היא על חלקת קרקע, שהנתבעים קנו ממר אלקובי ובנו עליה, תוך הפקעת קרקעות רבות יותר ממה שהיו להם זכויות עליהן. התובעים, שבבעלותם חלקת אדמה שכנה, מבקשים פיצוי כספי בגין הסגת הגבול. הנתבעים טוענים כי התביעה התיישנה, ובית המשפט דוחה אותה בקובעו כי המועד הרלוונטי לתקופת ההתיישנות אינו מועד הרכישה אלא מועד הוצאת היתר הבנייה. בית המשפט מצדד בתובעים בשאלת שטח חלקת הנתבעים, וקובע כי הנתבעים רכשו שטח ברוטו של 206.4 מ"ר, לרבות חלקם בדרך משותפת, וכי הם פלשו לשטח התובעים ללא כל הסכמה מהם. סך הפיצויים לתביעה עומד על סך של 109,478 ₪, מתוכם 57,000 ₪ עבור שווי השוק של השטח הפולש, 15,000 ₪ עבור עוגמת נפש ו-30,000 ₪ עבור הוצאותיהם בהליך, הכולל את שכר טרחת עורך דינם, שכר טרחת מומחים, שכר טרחת עדים ואגרת בית משפט. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן נדרשים הנתבעים לשלם לתובעים דמי שימוש חודשיים בסך 235 ₪ עבור התקופה בה השתמשו בקרקע הנוספת, אך סכום זה חופף לפיצוי בגין שווי השוק של הקרקע ולכן אינו משולם בנפרד. לבסוף מציינת השופטת כי זכותם של התובעים לפיצוי קמה רק בסמוך להגשת התביעה, וכי הנתבעים פעלו באופן פסול בהתנהלותם מול רשויות התכנון ובעלי המגרשים האחרים.