ע"א 5881/04

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערערת, חברה קבלנית, שערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שהורה להם לשלם פיצויים למשיבה בגין הפרת הסכם. ההסכם המדובר נחתם בין המערערת לבין סופרגז, אשר העבירה חלק מהעבודות בקבלנות משנה למשיב. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם עומדת למשיב זכות לטעון להפרת הסכם מצד המערערת, שכן זו אפשרה לצד שלישי לבצע חלק מהעבודות המפורטות בהסכם. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. השופטים הסכימו עם טענת המערערת כי אין ראיות להמחאת זכויות מסופרגז למשיב, וכי הקצאה כזו, שתותיר את המערערת חשופה לתביעות הן מצד סופרגז והן מצד המשיב, אינה מוכרת בדין. זאת ועוד, מהראיות עולה כי הזכויות הנדונות לא הוקצו, וטענת המשיב כי הוקצו במשותף אינה עולה בקנה אחד עם פעולות אחרות שנקטה סופרגז. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, ותביעת המשיב להפרת הסכם נדחתה. המשיב חויב לשלם את אגרת הערעור ושכר טרחת עורך הדין בסך 40,000 ₪.