עב"ל 243/07

תקציר

בפסק הדין שב בית המשפט ואישר את הסתמכותו על חוות דעת מומחים, והדגיש כי חוות דעת אלה משמשות כנר וחשבון קריטי במקרים הדורשים ידע מיוחד, כגון סוגיות רפואיות בתביעות ביטוח לאומי. למרות ההכרה בכך שחוות דעת מומחים, כמו כל השערה מדעית, נתונות לשינוי עם ראיות או תוצאות חדשות, בית המשפט בדרך כלל מהסס לסטות מהן אלא אם כן יש סיבות משכנעות. במקרה הספציפי הזה, למרות טענות המערער וסטייה בחוות דעתו של מומחה אחד, אישר בית המשפט את המסקנות הרפואיות המקוריות לפיהן מחלתו של המערער אינה קשורה לעבודה. הרכב השופטים, ובהם השופטות נילי ארד ורונית רוזנפלד, יישר קו עם עמדתו של השופט עמירם רבינוביץ, וקבע כי יש לדחות את ערעורו של מר בן אהרון, תוך שהוא מאשש את קביעות המומחה כי הנושא בכתפו אינו נחשב לתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. למרות זאת, נציג העובדים, מר חרמש, התנגד והציע כי יש לקבל את הערעור על סמך אופייה המתמשך של הפגיעה עקב עבודה חוזרת. בסופו של דבר, פסק הדין הביא לדחיית הערעור מבלי שנפסקו הוצאות כלשהן כנגד המערערת.