רע"א 54145-02-23

תקציר

פסק הדין מאשר שני פסקי בוררות - הראשון והשני - ודוחה את בקשת המבקש לבטלם. בית המשפט מצא כי המבקש לא הגיש במועד בקשה לביטול פסק הבוררות הראשון וכי גם פסק הבוררות השני הוגש במועד. על פי פסק הדין, למבקש הייתה הזדמנות לערער על הפיצויים בעילה של חוסר סמכות, אך לא עשה זאת במגבלות הזמן שנקבעו. עוד מזכיר בית המשפט כי המבקש יכול היה להגיש בקשה לביטול הפסק בעילה של היעדר הסכם בוררות תקף, אך מאחר שתביעה זו לא הופנתה כלפיו, ואשתו - שנחשבה צד להליך הבוררות - לא הגישה בקשה כזו, התביעה נדחתה. פסק הדין דן גם בטענת המבקש כי יש לבטל את הפסקות משום שהן נגעו לצד שלישי - אשתו - שלא היה צד להליך הבוררות. בית המשפט קבע כי היא אכן הייתה צד להליך וכי הפיצויים ניתנו למבקש כדין, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני. לפיכך, החלטתו של בית משפט קמא לאשר את הפרסים ולדחות את בקשת הביטול הייתה מוצדקת. המבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.