ת"א 40447-07-21

תקציר

התיק נסוב סביב הקביעה האם לנתבעים, בהיותם בתו ונכדו של דייר חוזי שנפטר, יש זכות להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית כ"דיירים ממשיכים" כהגדרתם בחוק הדיור הציבורי. התנאי המרכזי שיש למלא לשם כך הוא שעליהם להתגורר עם הדייר החוזי שנפטר לפחות שלוש שנים לפני מותו. הכרעת התיק תלויה בשאלה האם הנתבעים התגוררו עם השוכר ביום 1.8.2009 – המועד הקובע – ובמשך ארבע שנים רצופות לפחות עד לפטירת השוכר. התובעים, אשר תמכו את טענתם בדוחות ביקורי מעגל, טענו כי הנתבעים לא התגוררו עם השוכר במועד הקובע. מנגד, הנתבעים טענו כי אכן התגוררו עם השוכר, והביאו עדים שונים לתמיכה בטענתם. עם זאת, השופט מצא את טענת התובע משכנעת יותר, שכן הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענתם. יתרה מכך, השופט ציין כי הנאשמים עצמם אינם זכאים לדיור ציבורי. בהתחשב בכך שהנתבעים לא מילאו אחר דרישות החוק ולא הביאו ראיות משכנעות, פסק השופט לטובת התובע. פסק הדין מחייב את הנתבעים לפנות את הדירה עד למועד מסוים ולשלם לתובע סכום מוגדר בדמי שכירות ובהוצאות משפט.