בג"צ 3782/21

תקציר

המשיב ביקש לדחות את ערעור הגירושין של העותרת, בטענה כי העותרת פעלה בחוסר תום לב כדי להכביד על המשיב ולעכב את מתן הגט. בג"ץ נעתר לבקשה, ולא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט הגדול. הודגש כי בית המשפט העליון אינו יושב בדרך כלל כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, וההתערבות בהחלטות אלה מוגבלת למקרים חריגים של ניצול לרעה של סמכות, הפרת הצדק הטבעי או חריגה מהוראות החוק. התנהלותו של העותר לאורך כל ההליך, לרבות בקשת פסילה שנייה, העלתה חשש לחוסר תום לב. החלטת בית המשפט הגדול להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבות מתאימה נמצאה כאיזון סביר בין השיקולים הרלוונטיים, במיוחד נוכח התנהלות העותר וסכומה הצנוע של הערבות. יתר על כן, הערעור על הרכב בית הדין הרבני היה נפרד מהערעור על פסק דינו, והצדיק את החלטת בית הדין הגדול לקבוע ערבות לכל ערעור. בהיעדר פגמים מהותיים בהחלטת בית המשפט העליון, נמחקה העתירה, צו הביניים בוטל, והעותר חויב לשלם למשיבים סך הוצאות בסך 5,000 ₪.