ת"א 36570-04-20

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת-נצרת בע"א 36570-04-20 (שיבלי נ' עואנה ואח') - בקשה לזימון עדים** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה שהגיש התובע בתיק זה לזימון שני עדים, מר זאהי שיבלי והגברת תורכיה גומעה שיבלי. הבקשה הוגשה באיחור, לאחר שהתובע טען לאי-הגשת תצהירו של מר זאהי שיבלי עקב "טעות אנוש" ו"טעות בזימונו", ולגבי הגברת תורכיה שיבלי, טען כי לא נזכר לזמנה לעדות קודם לכן. הנתבעים התנגדו לבקשה, בטענה כי היא הוגשה באיחור, בניגוד לכלל הגשת הראיות "בחבילה אחת", וכי הדבר יעניק לתובע יתרון בלתי הוגן. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **גישה ליברלית לזימון עדים:** בית המשפט פותח בהדגשת הגישה הליברלית שנקבעה בפסיקה לבקשות לזימון עדים. עיקר הטיעון מתבסס על החשיבות של מתן הזדמנות מלאה לבעל דין להוכיח את טענותיו ולהגיע לחקר האמת. נקודת מוצא זו מחייבת לאפשר שמיעת עדות, כל עוד היא רלוונטית לבירור הסוגיות שבמחלוקת. בית המשפט מצטט שורה של פסקי דין, לרבות רע"א 3956/24 (טובי פרץ נ' עדי ליבוביץ) ורע"א 2585/22 (שירותי בריאות כללית נ' פלונית), המחזקים עקרון זה. 2. **חקר האמת מול יעילות דיונית:** בית המשפט מציג את השיקולים המרכזיים שיש לשקול בעת הכרעה בבקשה כזו: רלוונטיות ונחיצות העדות לחקר האמת, מידת השיהוי בבקשה והטעמים לו, תום לב המבקש, והאיזון בין אינטרס גילוי האמת ליעילות דיונית. ההחלטה מדגישה כי ככל שהעדות רלוונטית יותר ונחוצה לחקר האמת, כך תגבר הנטייה להיעתר לבקשה, ומשקלם של שיקולי היעילות יפחת. הדבר נתמך בפסקי דין כדוגמת רע"א 7491/23 (איילי וורקה נ' בני אדם אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ). 3. **כלל "חבילה אחת" וחרגיו:** הנתבעים העלו טענה מרכזית כי הגשת תצהירו של מר זאהי שיבלי באיחור, והבקשה לזמן אותו, נוגדים את הכלל של הגשת ראיות "בחבילה אחת" (כפי שמופיע ברע"א 3378/24 אברהם ניזרי נ' טמבור הפצה בע"מ). בית המשפט מכיר בכלל זה, אך מוצא שהנסיבות מקיימות חריג. הוא מציין כי טרם הסתיימה פרשת התביעה (שכן עדי הנתבעים טרם נשמעו), ובנוגע לגברת תורכיה שיבלי, היא נתבעת שהייתה מיוצגת עד לאחרונה, וייתכן שלא היה באפשרות התובע לצפות את אי-הגשת תצהירה או אי-התייצבותה. 4. **אי-הצדקה להטלת מגבלה על הבאת עד:** תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט למנוע הבאת עד אם תצהירו לא הוגש, אלא אם כן שוכנע שהדבר נבע מסיבות מוצדקות. בית המשפט לא מצא כי הטענות של הנתבעים בנוגע לאי-הגשת תצהיר "מסיבות מוצדקות" גוברות על הצורך בחקר האמת. 5. **שיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית:** ההחלטה מזכירה את שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בעניינים מסוג זה, ומציינת את רע"א 16065-05-25 (מוסדות ברסלב נחמת ציון) ורע"א 9155/07 (רותם חברה לביטוח בע"מ). 6. **תום לב:** בית המשפט בחן את שאלת תום הלב של התובע. למרות אי-ההתאמה בין הצהרתו בתצהיר לבין המציאות (לגבי צירוף תצהירו של מר זאהי), בית המשפט לא התרשם מחוסר תום לב מכוון, אלא מייחס זאת ל"טעות אנוש" ו"טעות בזימונו", בפרט לנוכח העובדה שמדובר בסכסוך מורכב וקשה. 7. **פיצוי בגין עיכוב ופגיעה:** בית המשפט מכיר בכך שהיעתרות לבקשה עלולה לגרום לעיכוב בבירור התביעה וייתכן שתאלץ את הנתבעים לשנות את ראיותיהם. עם זאת, הוא קובע כי החשיבות האפשרית של העדויות המדוברות גוברת על שיקולי היעילות והעיכוב, וכי ניתן לפצות על כך באמצעות חיוב התובע בהוצאות משפט. **חידושים משפטיים והדגשים** 1. **פרשנות גמישה של "טעות אנוש" ו"טעות בזימון":** ההחלטה מדגימה כי בית המשפט עשוי לפרש בצורה גמישה טענות של "טעות אנוש" ו"טעות בזימון", במיוחד כאשר מדובר בסכסוך מורכב ובעל ותק, וכל עוד הוא אינו מתרשם מחוסר תום לב מכוון. ההכרה ב"טעות אנוש" כעילה לסטייה מכללים פרוצדורליים, במקרים מסוימים, מהווה גמישות חשובה. 2. **הבחנה בין "עד" ל"בעל דין" בהגשת ראיות:** לגבי הגברת תורכיה שיבלי, בית המשפט מבחין בינה לבין עד חיצוני. היא בעלת דין, ומעמדה כמיוצגת עד לאחרונה, והעובדה שאינה מיוצגת כעת, משפיעים על האופן שבו נבחנת אי-הגשת תצהירה. העובדה שהייתה מיוצגת אך פסקה לייצוג, והתובע לא יכול היה לצפות מראש את צעדיה, מצדיקה, במידה מסוימת, את האיחור בבקשה לזמנה. 3. **השפעת נסיבות מיוחדות על לוחות זמנים:** בית המשפט מתייחס בעקיפין לנסיבות חיצוניות ("המערכה שנפתחה באירן בשלהי חודש פברואר 26") כאפשרות להסבר של לוחות זמנים מזורזים, דבר המראה כיצד אירועים חיצוניים עשויים להשפיע על קצב ההליך ועל יחס בית המשפט לאיחורים. 4. **חיוב בהוצאות ככלי לאיזון:** ההחלטה מדגימה את השימוש בכלים דיוניים, כגון חיוב בהוצאות משפט, כדי לאזן בין האינטרסים המתנגשים של גילוי האמת לבין הצורך ביעילות דיונית ומניעת עיכובים. חיוב התובע בסכום כולל של 4,000 ₪ לנתבעים 1, 3, 6-7, מצביע על הכרה בפגיעה מסוימת של הנתבעים, אך לא כזו שתמנע את שמיעת העדויות. **סיכום** ההחלטה מבטאת את השאיפה של בית המשפט להגיע לחקר האמת, גם במחיר של גמישות מסוימת בכללים פרוצדורליים, ובפרט בכל הנוגע לזימון עדים. בית המשפט נוקט בגישה מאוזנת, מכיר בטענות ההגנה לגבי איחורים ופגיעה ביעילות, אך מעדיף את האינטרס של בירור מהותי ומקיף של המחלוקת. השקעה מרובה נעשית בבחינת מכלול השיקולים, תוך התבססות על פסיקה רחבה, והתוצאה היא היעתרות לבקשה, תוך פיצוי הנתבעים בגין העיכוב והפגיעה.