ע"ב 2265/06

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת התובע, נהג רכב משא שתבע את מעסיקו על הפרשי שכר שונים בעקבות פיטוריו. הנושאים המרכזיים היו הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי שכר לחודש ספטמבר 2005, הוצאות אש"ל ופיצוי בגין אי הפרשה של המעסיק לקרן ההשתלמות ולקרן הפנסיה של התובע. תחילה התייחס השופט לפיצויי הפיטורים, והסכים עם התובע כי התחלופה הנוספת שקיבל אינה תחליף לגמול שעות נוספות אלא תשלום דמוי עמלה על בסיס עבודתו הרגילה ולכן יש לכלול אותו בשכר הבסיס שלו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. לתובע נפסק 11,770 ₪ בגין הפרשי פיצויי פיטורים. באשר להפרשי השכר לחודש ספטמבר 2005, מצדד השופט בתובע וקובע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה לניכוי תוספת מקצועית לכאורה. לתובע נפסק 3,400 ₪. בנושא הוצאות אש"ל מקבלת השופטת את טענת התובע כי הוא זכאי להחזר עבור ארוחות בזמן שעבד מחוץ לבית. לתובע נפסק סך של 15,352 ₪ בגין הוצאות אלו. בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות קובעת השופטת כי התובע זכאי לפיצוי עבור חמשת חודשי עבודתו, ופוסקת לו 1,000.5 ₪. בנוגע לקרן הפנסיה, השופט פוסק לתובע פיצוי בסך 4,802 ₪ בגין אי ההפרשה של הנתבעת, תוך הסכמה עם שיטת החישוב של הנתבעת. השופט פוסק גם לטובת התובע ביחס לטענת הנתבע לקיזוז בגין ימים בהם שולם לכאורה שכר יתר. עדותו של התובע כי היה זמין לעבודה באותם ימים נתמכת ברישומי הנתבע עצמו ובעד. לסיכום, הנתבע מחויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בגין כל התביעות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז אוקטובר 2005. הנתבע נדרש לשאת גם בהוצאות המשפט של התובע. פסק הדין מאפשר ערעור לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.