ע"פ 71031/99

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין משיכת שיק ללא כיסוי, אך בית משפט קמא זיכה אותו בשל שיהוי של ארבע שנים בהגשת כתב האישום, שנחשב להגנה מפני צדק. המדינה ערערה על החלטה זו, ובסופו של דבר הסכימו הצדדים לבטל את החלטת בית המשפט לזכות את המשיב. תחת זאת, הוחלט כי המשיב יישפט ללא הרשעה ויפצה את המתלוננים ב-2,500 ₪ כל אחד. בית המשפט הדגיש כי השיהוי בהגשת כתב האישום אינו מצדיק זיכוי בעילה של הגנה מפני צדק, שכן לא מדובר במקרה חריג. המחוקק כבר קבע תקופת התיישנות לכל קבוצת עבירות, המשמשת מסגרת זמן להגשת כתבי אישום, והשיהוי במקרה זה לא חרג ממגבלה זו. זאת ועוד, דחיות רבות יוחסו לבקשות המשיב. ערכאת הערעור הסכימה עם טענת המדינה וביטלה את זיכויו של המשיב, בקובעה כי הוא אכן ביצע את העבירות. בית המשפט הורה למשיב לערוך דיון מבחן ולפצות את המתלוננים, תוך שהוא מבקש גם את חוות דעתו של שירות המבחן בעניין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.