ע"פ 7340/10

תקציר

הערעור נסוב ברובו סביב טענת המערער כי נפלו טעויות בפסק דינו של בית משפט קמא באישומים רבים של תקיפה מינית ועבירות נלוות אחרות. המערער טען, כי חלק מהמועדים הנקובים בכתב האישום תוקנו בשלב הסיכום, דבר המונע ממנו לנהל הגנה ראויה. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין בכך כדי לפגוע בהגנתו, וזיהויו כמבצע העבירה היה אמין. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת נגד השימוש במסדרי זיהוי מצולמים לצורך זיהוי, וקבע כי ההליכים התנהלו כראוי. יתר על כן, בית המשפט אישר את תיארוך התקיפות על ידי בית משפט קמא לשנת 2006, והסכים עם העדויות והראיות המהימנות שהוצגו. הערעור ערער גם על חומרת העונש, וביקש להקל בעונשו בשל נסיבותיו האישיות הקשות של המערער. המדינה, לעומת זאת, טענה כי העונש מידתי ביחס לחומרת העבירות, שהן רבות ואכזריות. בית המשפט, שהכיר בחריגותו של המקרה, החליט בסופו של דבר שלא להתערב בעונש המאסר, תוך הדגשת הצורך להכיר בכל קורבן ועבירה. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענת המערער בדבר כפל ענישה בגין האישום הרביעי, והפחית את תקופת המאסר בפועל בשנה אחת לסך של 27 שנים. בית המשפט ביטל גם את המאסר על תנאי שהוטל בגין העלבת עובד ציבור, שכן המערער זוכה מאשמה זו. פסק הדין ניתן בצער עמוק על המעשים האכזריים שבוצעו במתלוננים, ואף על חייו הטרגיים של המערער. בית המשפט הביע תקווה להחלמה ולהעצמת המתלוננות. השופטת ד' ברק-ארז נתנה את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ש' ג'ובראן וח' מלצר.