ת"א 1133/02

תקציר

למבקש, המנהל מעונות יום בבני ברק, חשבון בבנק המשיב. המבקש גילה כי הבנק גובה עמלה עבור כל שיק מהעתקים שהופקדו לפירעון ועמלה נוספת עבור כל שורה הרשומה בדף החשבון, גם אם הופקדו מספר שיקים באותו יום. המבקש טען כי על הבנק לרשום את הסכום הכולל של כל השיקים שהופקדו לפירעון בשורה אחת, שכן הדבר יגרור עמלות נמוכות יותר. המבקשת תבעה את הבנק בגין גביית יתר וביקשה לאשר את תביעתה כתובענה ייצוגית בשם כל הלקוחות העסקיים של הבנק שנקלעו לאותה בעיה. הבנק טען כי למבקשת נעדרת עילת תביעה אישית וכי יש לדחות את בקשתה לאישור תביעה ייצוגית בשל חוסר תום הלב הנטען שלה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המבקש. בית המשפט קבע כי הימנעותו של הבנק מליידע את הלקוחות בדבר מבנה העמלות ואפשרויות פירעון השיקים מהווה עבירה על חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. כמו כן, קבע בית המשפט כי למבקש קמה עילת תביעה אישית וכי התקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט דחה גם את טענת הבנק לחוסר תום לב מצד המבקש. משכך, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשת והתיר לה לנהל את התביעה כתובענה ייצוגית, תוך שהוא מורה לבנק לשלם למבקשת את הוצאותיה ואת שכר טרחת עורך דינה.