ח"נ 4576-04-19

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה על סעיף 6(ג)(1) לתקנות התעבורה מספר פעמים בכך שהחנה את רכבו בנתיב. העבירה נחשבת לעבירה של "אחריות קפידה", כלומר כוונה אינה יסוד נדרש. הנתבעים טענו כי חנייתם לא חסמה או עיכבה את התנועה וכי היה להם אישור משכניהם לחנות במקום. עוד טענו כי מכולה שחנתה בסמוך חוסמת גם היא את הנתיב אך לא ננקטו נגדה צעדים המהווים אכיפה בררנית. עם זאת, השופט דחה טענות אלה. השכנים שלכאורה נתנו אישור לא נקראו להעיד, והנאשם לא יכול היה לספק כל אישור בכתב. כמו כן, טענת האכיפה הבררנית לא הייתה מוצדקת, שכן רק שניים מתוך שמונה אירועים של חסימת נתיבים לא דווחו, דבר שאינו נחשב לאי-אכיפה שיטתית. לפיכך, השופט מצא את הנאשם אשם בכל האישומים והרשיע אותם בהתאם.