עב"ל 13710-06-22

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה בחן האם התקיימו יחסי עובד-מעביד אמיתיים בין המערערת לבן זוגה במשרדו "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים", בהקשר של זכאות פוטנציאלית לדמי אבטלה ולדמי לידה. בית הדין הכיר בכך שיחסי משפחה אינם מחריגים מטבעם יחסי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. ככלל, בבואו להעריך יחסים מסוג זה, בית הדין מתחשב במספר גורמים, לרבות אופי העבודה, סדירות התשלום ונחיצות התפקיד. במקרה דנן, מעורבותו של המערער נראתה בתחילה כסיוע משפחתי; עם זאת, החל מספטמבר 2018 היא החלה לבצע משימות משמעותיות וקבועות במשרד, כאשר השכר הרשמי רשם אותה כשכירה. בהחלטה צוין כי הסדר עבודה זה אינו פיקציה גרידא לתביעת הטבות, שכן הוא נקבע הרבה לפני הריונה או משבר הקורונה שגרם לה לצאת לחל"ת. למרות שהמערערת עבדה תקופה קצרה במשרה חלקית בגן ילדים, די בראיות שהוכיחו את תפקידה המהותי בעסקיו של בן זוגה. בית הדין מצא כי המשך מאמצי השיווק הדיגיטלי שלה במהלך החל"ת לא סותר את טענותיה הקודמות להעסקה, במיוחד לאור השפעת המגפה על הפעילות העסקית. בסופו של דבר, קיבל בית הדין את הערעור, תוך הכרה ביחסי עובד-מעביד לגיטימיים וזיכה את המערערת בדמי אבטלה ולידה, ופסק לה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.