עב"ל 28811-03-19

תקציר

בית הדין דחה את הערעור בשל אי הגשת תביעה בתוך 12 החודשים הנדרשים לגמלת פגיעה בעבודה. המערער ניסה לעדכן את הכנסותיו לשנת 2012, אשר נדחה על ידי המוסד, מה שהוביל לערעור זה. השופטים קבעו כי ניתן לראות בבקשת המערער תביעה לגמלה נוספת ולפיכך בכפוף לאותה התיישנות של 12 חודשים. עוד הדגישו כי נמסר למערער על זכותו לערער אך לא עשה כן בתוך פרק הזמן הנקוב. בנוסף, לא נמצא קשר מהותי בין הכרה בפגיעה בעבודה לבין קביעת בסיס השכר לתשלום הטבות. קביעת בסיס השכר נחשבה כהשלמה נפרדת להחלטה להכיר בפגיעה בעבודה. עוד ציינו השופטים כי נקיטת הליכים משפטיים עשויה לדרוש משאבים רבים מהמבוטח, וקביעת בסיס השכר במועד מאוחר יותר לא תצדיק בחינה מחודשת של כל רכיבי תביעת הפגיעה הראשונית בעבודה. יתר על כן, השופטים הסכימו כי אין סיבה להאריך את המועד האחרון לתביעה במקרה זה. כל חברי ההרכב הסכימו כי יש לדחות את הערעור.