בר"ע 36623-11-13

תקציר

בסכסוך משפטי זה ערער המערער, סוכן מכירות, על החלטה קודמת שלגביה הייתה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בתביעות העסקתו. למרות שהוגדר כסוכן מכירות באזור הדרום, הוא טען כי חלק ניכר מעבודתו - 40% מעסקאותיו - התרחשו באזור ירושלים, דבר המצדיק את השיפוט שם. בית המשפט הכיר בכך שהמושג "מקום עבודה" יכול להקיף את המקום בו עובד מתחיל וחוזר לאחר העבודה, ובכך לבסס את ירושלים כבסיס משמעותי נוכח נסיעתו היומית של המערער ממקום מגוריו שם והנוכחות המבצעית במשרדי המשיב בירושלים. הכשרתה של המערערת, פגישותיה, הגשת חוזי לקוח ופעילויות עבודה אחרות חיזקו עוד יותר את טענת השיפוט על ירושלים. למרות שהמשיבים טענו כי מרבית העבודות בוצעו באזור הדרום, מיקום משרדם בירושלים הקנה למערערת את הזכות החוקית לבחור בבית משפט זה להגשה. באשר לזכות הבחירה של המערערת, הגיע בית המשפט למסקנה כי בית המשפט המחוזי בירושלים הוא אכן בעל הסמכות המתאימה. לפיכך התקבל הערעור, תוך ביטול ההעברה לבית המשפט בבאר שבע ואישור מחדש של סמכות השיפוט בירושלים, שם ישובו ההליכים. לא נקבעו הוצאות, מה שמבטיח שההחלטה תגיע לצדדים המעורבים בהקדם.