ע"א 424/73

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המערערת כי ייפוי כוח שנתן המנוח לשני משיבים למכירת נכס אינו ניתן לביטול, שכן זכויותיו של צד שלישי תלויות בו. דחיית הבקשה על ידי בית המשפט המחוזי מתקבלת, שכן בית המשפט העליון מסכים כי ייפוי הכוח אינו בלתי חוזר. פסק הדין מתבסס על פרשנות של חוקים רלוונטיים, לרבות חוק השליחות וחוק המקרקעין, ופסקי דין קודמים של בתי המשפט. נדון הרעיון של טריבונל והעניין התלוי ועומד, תוך הדגשה כי הנושא התלוי ועומד אינו יכול לעכב את ההליכים. כדי להיות בלתי חוזר על פי חוק השליחות, ייפוי הכוח חייב להבטיח זכות קיימת בעת נתינתו, ולא זכות מאוחרת יותר או ציפיות גרידא. מאחר וייפוי הכוח המדובר לא הבטיח כל זכות קיימת לצד שלישי, הוא פקע עם מותו של המנוח. בנוסף, משא ומתן בעל פה לפני חוזה כתוב אינו מקים זכויות כלשהן במקרקעין על פי חוק המקרקעין. פסק הדין מתייחס גם להוצאות הערעור, דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ומחייב את המערערת לשלם את הוצאות המשיבים.