בש"פ 5974/21

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין תפיסת הטלפונים הניידים של אורן קובי, פסק בית המשפט בסופו של דבר לטובת קובי והורה על שחרור הטלפונים. הפרשה החלה כאשר הוגש נגד קובי כתב אישום בגין עבירות כלכליות הקשורות לניהול חברות הסוחרות באופציות לקרקע חקלאית. באוקטובר 2020 נערך חיפוש בביתו ונתפסו מספר מכשירים. לאחר הגשת כתב האישום ביקש קובי להחזיר את הטלפונים שלו, בטענה שהם לא משמשים כראיות. המשיב סירב, לעומת זאת, בטענה לערך ראייתי פוטנציאלי והביע חשש מסרטון באחד הטלפונים שעלול לאיים על עד מפתח. לאורך ההליך סיפק המשיב הצדקות שונות להחזקת הטלפונים, כגון השימוש בהם לביצוע עבירות ושימושים עתידיים אפשריים. למרות שלא הצליח לגשת לתכני הטלפונים, המשיב טען כי הם עדיין יכולים להיות בעלי חשיבות ראייתית. ערכאת הערעור מתחה ביקורת על טענותיו המשתנות של המשיב ועל חוסר פעולתו לפי סעיף 37 לפקודה לחילוט. הוא הדגיש את החשיבות של שיקול דעת זהיר בשל האופי האישי של מכשירים ניידים. בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את ערעורו של קובי, והציע כי עורך דינו יאמת וימחק את הסרטון השנוי במחלוקת אם קיים, ולאחר מכן יחזיר את הטלפונים תחת מגבלות שהטיל בית המשפט. פסק דין זה מדגיש סוגיות של ניהול כושל פרוצדורלי ואת האיזון בין צורכי אכיפת החוק לבין זכויות הפרט.