ת"א 1100/05

תקציר

בסכסוך שכירות על עסק למכולת, ביקש בעל הבית התובע פינוי ותשלום פיגורים בסך 21,251 ₪ בדמי השכירות. הסכם ראשוני הוביל לפסק דין חלקי של פינוי ולתביעה כספית נתבעת. המחלוקת העיקרית נסובה סביב גובה שכר הדירה, שגדל עם הזמן. בית המשפט קיבל את הטענה כי דמי השכירות לשנים 2001 עד 2004 הוסכמו בשתיקה על ידי שני הצדדים, אך העלאה דרמטית באפריל 2004 לא הייתה מוצדקת. החלטה חד צדדית להעלות את שכר הדירה ביותר מ-100% התבססה על אי הבנה בעקבות פגישה. בית המשפט קבע את דמי השכירות על 450 ₪ לחודש למשך רוב התקופה, תוך ניכוי סכומים מקבילים מחשבונו של התובע. כמו כן פסק לטובת הנתבעים בעניין הוצאות שיפוץ רשת החשמל בניכוי 4,793 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות הנתבעים לחיובי מים וסכומים אחרים השנויים במחלוקת. בסופו של דבר מצא בית המשפט כי הנתבעים חייבים לתובע 12,058 ש"ח, כולל הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2005, בצירוף שכר טרחת עורך דין. גם תביעת הפינוי נדחתה באופן חלקי, כאשר הנתבעים נדרשו לפנות את המקום. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, אם כי עם תביעות כספיות מופחתות וצו פינוי חלקי.