ת"א 5502-03-21

תקציר

התובע, נהג משאית ביוב, הגיש תביעה נגד הנתבעת, מבטחת המשאית, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה. לטענת התובע, הוא נפצע כאשר מעד ונפל בעת שיצא מהמשאית. הנתבעת הכחישה את נסיבות התאונה וטענה כי אין מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הם גם הכחישו את חומרת הפציעות הנטענות של התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע, והגיע למסקנה כי התאונה אירעה כהגדרתו והיוותה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. נקבע כי התובע סובב את ברכו השמאלית בעת שירד מהמשאית, והדבר מזכה אותו בפיצוי מהנתבעת. השופטת בחנה את הפגיעות ומצאה כי לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 19%, התואמת את נכותו התפקודית. לאחר מכן פנה השופט להערכת הנזקים. בגין הפסדי שכר בעבר נפסקו לתובע 10,000 ₪. שכר הבסיס נקבע על 8,130 שקל למועד התאונה ו-12,898 שקל לעתיד. השופטת פסקה לתובע 312,000 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות, בהתחשב בשנות העבודה שנותרו לו ובהשפעת נכותו. סיוע מהזולת פוצה ב-20,000 ש"ח, והוצאות רפואיות נפסקו ב-4,000 ש"ח. הנזק הלא ממוני נקבע על 36,695 ₪. לאחר ניכוי הפיצויים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, סך הנזק הגיע ל-324,478 שקל. הנתבעת חויבה לשלם סכום זה, בצירוף החזר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21%. פסק הדין היטיב עם התובע, והנתבע נשא באחריות לפיצויו בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים.