LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

מ"ת 32048-06-26

החלטה שלום באר שבע

📋
מספר הליך32048-06-26
📂
סוג הליךמ"ת
📅
תאריך22 ביוני 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. חנוך זזשוילי
👨‍⚖️
שופטיםמירב עמר כהן

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בבאר שבע במ"ת 32048-06-26 (מדינת ישראל נ' זזשוילי)** ההחלטה עוסקת בבקשה למעצר עד תום ההליכים בעניינו של הנאשם, המואשם בעבירות סחר והחזקת סמים מסוכנים. בית המשפט, בראשות השופטת מירב עמר כהן, נדרש לאיזון בין הצורך להגן על שלום הציבור מפני סכנת הסמים לבין זכויותיו של הנאשם, ובפרט הזכות לחירות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **חזקת המסוכנות הסטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996):** ההחלטה מזכירה כי מכוח החוק, ביחס לעוברים על עבירות סחר בסם מסוכן, קיימת חזקת מסוכנות. משמעות הדבר היא כי הנטל להוכיח כי אין עוד מסוכנות, המצדיקה מעצר, מוטל על הנאשם. 2. **הלכת המעצר בעבירות סחר בסמים:** נקבע בפסיקה כי ככלל, בעבירות של סחר בסם מסוכן, כמו גם עבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית, הדין הוא לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים. מעצר בפיקוח אלקטרוני או שחרור לחלופת מעצר נחשבים אפשרויות חריגות, המותנות בנסיבות יוצאות דופן. 3. **חריגים להלכה והערכת מסוכנות פרטנית:** למרות הכלל, בית המשפט מדגיש כי אין מדובר בכלל הרמטי. במקרים של צעירים ללא עבר פלילי, שאינם נטועים בעולם הפלילי, ניתן לשקול חלופות מעצר. ההחלטה מפנה למספר פסקי דין (בש"פ 3361/17, בש"פ 8640/20, בש"פ 8364/22) המדגימים כיצד נסיבות אישיות, כמו גיל צעיר, היעדר עבר, ואי-השתייכות לעולם הפשיעה, יכולים להצדיק בחינת חלופות. 4. **בחינת חלופת מעצר - איוּן המסוכנות:** גם כאשר נשקלת חלופת מעצר, הדגש מושם על כך שהחלופה תהיה בכוחה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשם במידה המניחה את הדעת (בש"פ 240/15). הדבר מחייב בחינה יסודית של הנסיבות הקונקרטיות, מיהות הנאשם, וכן את מהימנות ואפקטיביות של המפקחים המוצעים. 5. **חשיבות ההתרשמות הבלתי אמצעית מהחלופה:** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההתרשמות הישירה של בית המשפט מההורים המוצעים כמפקחים. ההתרשמות מתמקדת בהיותם "הורים נורמאטיביים, מודאגים הנכונים להושיט סיוע", אך גם כאלו שחשים בושה וחוסר קבלה של מעשי הנאשם, מה שיכול לסייע בזיהוי מוקדי סיכון והצבת גבולות. 6. **ריחוק גיאוגרפי כגורם מפחית סיכון:** במקרה זה, ההחלטה מציינת כי הריחוק הגיאוגרפי של החלופה (ירושלים) מאזור הדרום, בו בוצעו העבירות, והחזרה לסביבה מוכרת ומושרשת, עשויים לתרום להפחתת הסיכון, במיוחד כאשר חלקו של הנאשם היה בעיקר בחלוקה הפיזית ולא בעסקאות מורכבות. 7. **חשש מהשפעה שלילית במעצר ראשוני:** בית המשפט מזהה חשש כי מעצר ראשוני מאחורי סורג ובריח עלול להחטיא את מטרתו ולהגביר מסוכנות עתידית בשל השפעת הסביבה הפלילית. חשש זה, שהובע על ידי הנאשם עצמו, מקבל משקל, ומופנה לפסיקה בנושא (בש"פ 2762/05). 8. **ויתור על תסקיר שירות מבחן בנסיבות חריגות:** ההחלטה קובעת כי לא תמיד נדרש תסקיר שירות מבחן. כאשר בית המשפט מתרשם ממכלול הנתונים, לרבות מיהות הנאשם והחלופה המוצעת, ומגיע למסקנה כי יש בידיו מסד נתונים מספק לקבלת החלטה, ניתן לוותר על התסקיר (תוך הפניה לבש"פ 2122/23, בש"פ 5454/23, בש"פ 3812/21 ועוד). **חידושים או דגשים בהחלטה:** 1. **איזון מורכב בין סחר בסמים לחלופות:** ההחלטה מהווה דוגמה לאיזון מורכב. למרות ההכרה בחומרת עבירות הסחר והמסוכנות הנשקפת מהן, בית המשפט מוכן לבחון חלופות מעצר, ואף משלב אותן עם אמצעים נוספים. 2. **שילוב פיקוח אלקטרוני עם פיקוח הורי וערבויות גבוהות:** החידוש המרכזי כאן הוא לא בהחלטה על חלופת מעצר, אלא בשילוב האמצעים. בית המשפט לא הסתפק במעצר בית מלא בפיקוח הורים, אלא הוסיף פיקוח אלקטרוני (אזיק אלקטרוני) לצד דרישות מחמירות של ערבויות כספיות גבוהות והפקדה משמעותית. שילוב זה נועד "להעלות את רמת ההרמטיות הנדרשת" ולחזק את החלופה האנושית, תוך גיבוש מתווה הולם לאיון המסוכנות. 3. **הערכה מעמיקה של מניעי הנאשם וסיכויי שיקומו:** בית המשפט משקיע מאמץ ניכר בהבנת מניעיו של הנאשם (חובות, בושה) ובהערכת סיכויי שיקומו. ההתייחסות לחרטה, לתחושת הזרות מהעולם הפלילי, ולעובדה שמדובר ב"מעידה חד פעמית" הינה מרכיב משמעותי בהחלטה לאפשר חלופת מעצר, גם אם משולבת באמצעים נוספים. 4. **הדגשת תפקיד ההורים כמפקחים פעילים:** ההחלטה מדגישה את אחריותם של ההורים כמפקחים. תפקידם כולל לא רק נוכחות פיזית, אלא גם זיהוי סיכונים, הצבת גבולות, והודעה למשטרה על כל הפרה. הדרישה שההורים יהיו זמינים 24/7 בטלפונים המצוינים, וכי מי מהם ישהה לצידו של הנאשם בכל עת, מעידה על רמת הפיקוח הנדרשת. 5. **הכרה בחשיבות הריחוק מהסביבה הפלילית:** ההחלטה מכירה בכך שבמקרים של מעצר ראשוני, השהייה בסביבה פלילית עלולה להזיק. הריחוק הגיאוגרפי והחזרה לסביבה תומכת (הורים) נתפסים כגורמים המפחיתים סיכון. **סיכום:** ההחלטה במקרה זה מדגימה גישה מאוזנת, המכירה בחומרת עבירות סחר בסמים ובצורך להגן על שלום הציבור, אך גם בוחנת בחינה יסודית נסיבותיו האישיות של הנאשם, במיוחד כאשר מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי. החידוש העיקרי נעוץ בשילוב האמצעים שננקטו: מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, לצד ערבויות כספיות גבוהות והפקדה, ובכך יצירת מסגרת פיקוח משולבת, אשר נועדה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשם, באופן המאפשר את המשך ההליכים בעניינו מחוץ לכותלי בית הסוהר.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)פקודת הסמים המסוכנים

מ"ת 32048-06-26 מדינת ישראל נ. חנוך זזשוילי, שלום (22.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית