דנ"א 1740/91
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה, בחן בית המשפט האם בנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ (הבנק) הפר את חובת הזהירות כלפי לקוחו, כאולי, בכך שאפשר לעו"ד פרוסט לחרוג מסמכותו. השופטת ט' אור חזרה וקבעה כי הבנק התרשל בכך שלא הכיר באפשרות החמורה שפרוסט פעל מעבר לייפוי כוחו. הבנק היה צריך לערוך בירורים נוספים, לאור הסימנים הברורים לפעולות בלתי מורשות בחשבונו של כאולי. השופט אור הדגיש כי בנקאי סביר היה חוקר חשדות אלה, בניגוד להשערת הבנק כי מעשיו של פרוסט אושרו בשל מעמדו כעורך דין וקרבתו המשפחתית עם כאולי. השופט חשין תמך באור וקבע כי הימנעותו של הבנק מהתנהלות זהירה מהווה רשלנות. השאלה המשפטית העיקרית הייתה האם הבנק פעל ברשלנות, שהייתה תלויה בהחלת עקרון הרשלנות על העובדות. השופט א' גולדברג חלק על כך, וטען כי אין סיבה מספקת לחשוד בסטייתו של פרוסט מסמכותו. בסופו של דבר, החליטה דעת הרוב לדחות את העתירה, אישרה את אחריות הבנק לרשלנות וחייבה אותם לשלם שכר טרחת משפט. התנגדותו של השופט גולדברג, שהדגישה את חזקת התקינות ביחסי בנק-לקוח, לא הצליחה לשכנע את בית המשפט אחרת.
דנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטמן, עליון (9.9.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.