ת"א 21111-05-10

תקציר

התובעת, גב' סיגל כהן, נגרמו לה חבלות גוף קשות בתאונת רכבת ביום 21.6.05, עשרה ימים לפני שהייתה אמורה לעבור לקנדה לצורך עבודה. הנתבעים הודו באחריותם לפצות את גב' כהן בגין הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. המחלוקת התמקדה בשאלת היקף הנזקים. גב' כהן סבלה משברים מרובים ונזקקה למספר ניתוחים. היא אושפזה למשך 335 ימים והמשיכה בטיפול חוץ עד מאי 2006. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לגב' כהן את הנכות הרפואית בשיעור של 86.48%. נכויותיה כללו בין היתר הפרעה פסיכו-נוירוטית, חוסר יציבות בברכיים, שברים בעמוד השדרה והפרעות ראייה. התובעת טענה כי התאונה שינתה את חייה באופן דרסטי והשפיעה על יכולתה לתפקד פיזית, נפשית וקוגניטיבית. מנגד, טענו הנתבעים כי גב' כהן השתקמה בהצלחה וחזרה לתפקוד מלא. עם זאת, בית המשפט מצא כי גב' כהן אמנם הגזימה במגבלותיה, אך גם עמדת הנתבעים לא הייתה מדויקת לחלוטין. בית המשפט קבע לה את נכותה התפקודית בשיעור של 70%. באשר לנזקיה של גב' כהן, פסק לה בית המשפט פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן כושר השתכרות עתידי ופיצויים כלליים בגין כאב וסבל, בסך כולל של 4.88 מיליון ₪. סכום זה נמוך משמעותית מ-5.9 מיליון ₪ שתבעה התובעת. בית הדין שקל את בסיס השכר של גב' כהן ואת הפסדי השכר בעבר, כולל ביטול תפקידה המתוכנן בקנדה. כמו כן נלקחו בחשבון הפסדי שכר חלקיים מנובמבר 2011 ונקבע שיעור של 70% לאובדן כושר השתכרות עתידי. פסק הדין כלל פסיקה בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, עזרה מאחרים, שכר דירה והוצאות נלוות אחרות, הוצאות רפואיות והוצאות ניידות ורכב. כמו כן פסק בית המשפט לתובעת 350,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, למרות זכאותה להחזר מהמוסד לביטוח לאומי או מקופת החולים. ניכויים בוצעו בגין תשלומי המוסד לביטוח לאומי שקיבלה גב' כהן בסך 11 מיליון ש"ח וארבעה תשלומים תכופים מהנתבעים בסך 103,467 ש"ח. תשלומים מכלל חברה לביטוח לא היו ניתנים לניכוי. בסופו של דבר הורה בית המשפט לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 250,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין. בנוסף, הם חויבו לשלם לתובע רבע מהנזקים האמורים, בסך כולל של 1,220,136 ₪, בניכוי התשלומים התכופים. יתרת הסכום בסך 1,116,669 ש"ח תוגדל בריבית משפטית עד שתשולם במלואה. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו.