בש"א 17444/04

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת המבקשים לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום. למבקשות, חברות זרות המתמחות בניטור וטיהור מים, היה הסכם הפצה עם המשיבה מס' 1, חברה ישראלית, שהוחל בו סעיף שיפוט ייחודי הקובע בוררות בקולורדו. תוקפו של ההסכם פג בשנת 2000, אך שני הצדדים המשיכו לפעול על פיו. משסיימו המבקשים את ההתקשרות עם המשיבה מס' 1 בשנת 2004, הגישו האחרונים תביעה בישראל, אותה ביקשו המבקשים לבטל, תוך הסתמכות על תניית השיפוט. כן ביקשו המבקשים לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן למשיבה מס' 1. בית המשפט הסכים עם המבקשים, וקבע כי תניית השיפוט תקפה, וכי המשיב לא סיפק טעמים מיוחדים המצדיקים התעלמות ממנה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיבה לא הוכיחה את הצורך לשתף את יתר הצדדים בתביעה, וכי התקשרות המבקשים עם המשיב מס' 2 אינה מהווה הסדר כובל לפי דיני ההגבלים העסקיים בישראל, ועל כן יש לבטל את היתר ההמצאה. בית המשפט הורה למשיבה מס' 1 לשלם למבקשים הוצאות בסך 35,000 ₪.